עזרא גדלין ז"ל

עזרא גדלין
הדלקת נר בן 26 במותו
בן אסתר ומשה
נולד בהרצליה
בי"ז באייר תרצ"ה, 20/5/1935
התגורר בבארי
נהרג בפעולת איבה
בט' באייר תשכ"א, 25/4/1961
מקום אירוע: קיבוץ בארי
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: קיבוץ בארי
הותיר: אישה, בן ובת שנולדה אחרי מותו

קורות חיים

עזרא, בן משה ואסתר, נולד בי"ז באייר תרצ"ה, (20.05.1935), בהרצליה, אח לדני.

הוא גדל בהרצליה, שהייתה אז מושבה, והתחנך בבית הספר היסודי שבמקום. כבר כילד נקשרו חייו בחיי תנועת הנוער העובד והלומד. משחר ילדותו אהב ונמשך אל הטבע. אהב בעלי חיים והיה חובב טיולים מושבע. עזרא היה נער עליז, ער וחייכן. בכל עת גילה נכונות לפעילות והיה בין המתנדבים לכל תפקיד. הוא קיבל על עצמו את תפקיד ההדרכה בסניף התנועה בהרצליה.

בסיום בית הספר היסודי, המשיך לתיכון מקס פיין בתל אביב, אך לאחר שנה אחת החל לעבוד במושבה במסגרות. באותה תקופה נקשרו קשריו הראשונים עם הכשרת "במעלה" שהיתה מיועדת לקיבוץ בארי. עזרא התלהב מרעיון ההכשרה ובשנת 1952 הצטרף אל קבוצת הגרעין, כולו חדור להט ואמונה בדרך זו. בהיותו צעיר חברותי מאוד, עד מהרה נקלט בחברה החדשה.

עם הכשרת "במעלה" עבר את מסלול הנח"ל בצבא: טירונות, שרות בגבר-עם ולבסוף של"ת בבארי. עזרא החל לעבוד במסגרייה והיה אחראי על רשת המים.

בשנת 1955, והוא כבר חבר קיבוץ בארי, נשלח עזרא לסמינר בעין חרוד, שם נקבע שיוסמך כמורה לטבע והוא נשלח ללמוד בסמינר הקיבוצים. אחרי שנה אחת חזר למשק כדי לקבל על עצמו את הדרכת שכבת הנוער. ההדרכה היוותה אתגר גדול עבור עזרא והוא התמודד עם בעיות רבות, והצליח בכך מאד. כמו אב היה עזרא לנערים ולנערות, ולמרות קפדנותו, הם אהבו והעריכו אותו.

עזרא נישא לאהובה, ובני הזוג הקימו את ביתם בבארי. זמן קצר אחרי נישואיו נפטר אביו של עזרא. למרות הכאב על אבדן אביו בנסיבות טרגיות, הוא לא נפל ברוחו והמשיך בפעילותו ובהקמת משפחתו. בחודש אוגוסט 1959 נולד בנם הבכור של אהובה ועזרא, נצר משה.

בשנת חייו האחרונה ריכז עזרא את ענף הרפת של המשק.

ביום שלישי לפנות ערב, ט' באייר תשכ"א, (25.04.1961), יצאו עזרא ועוד צעיר מקיבוץ בארי להחזיר פרה שהמליטה במרעה. בדרכם חזרה למשק נורתה לעברם אש על ידי כוחות צה"ל, שהיו באימון אש באזור. עזרא נהרג במקום. הצעיר שבחברתו נפצע.

בן 26 במותו. עזרא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ בארי. הותיר אחריו אישה ובן, אם ואח. אשתו אהובה היתה בהריון בעת מותו, וכעבור חמישה חודשים נולדה הבת - דלית.