יום ראשון, י"ח תשרי תשל"ד.
בין דקה לדקה, אני עוד מחכה - אולי יביא החשך, את שהחמיץ האור ?
ואדע אז - או ש..., או ש...
שיהיה יותר ברור ?
שאולי ראו אותו מאז יום ראשון, אז אהיה דקה איתו לפני שאלך לישון...
שהתאריך על הגלויה יהיה קרוב יותר, כי "שלשום" זה כבר - "היה" פחות או יותר...
שהשבת הבאה עלינו תדחה לה בינתיים שלא יסתכם המרחק בינינו - בשבועיים - - - שיסופר שמישהו ראה ושמע: כי-טוב !
זה מספיק לי ללילה-טוב...
שרה.