"חיים איננו" עוברת לחישה מפה לאוזן מחבר לחבר והחברים תמהים ללחישה - הרי בכל זאת לא יאומן, לא יתכן. אך המציאות טפחה על פנינו ומודעה במסגרת שחורה בחדר האוכל הבהירה הכל בודאות כן, חיים איננו.
חיים, הרי היית אצלנו בשבועיים לפני שנפגעת - ומה לבבית היתה פגישה זאת. לכל אחד טפחת על שכם חייכת ובחיוכך התמיד הבלטת שני טורים של שינים מבהיקות בלבנן בתוך תוכך הרגשת את החשיבות שיש לפגישה קצרה זו שארכה חצי שעה. סעדת איתנו את סעודת ליל השבת. לקחת מישעיהו את חגורתו ואמרת לי: אמור לו לג'ינג'י, שלכשאחזור יקבל את חגורתו כי מכנסי נופלים...
רצית לספר לנו על המאורעות האחרונים שקרו בעת שמילאת את תפקידך אך הפסיקוך ואז הבטחת: לכשאחזור אספר הכל בפרוטרוט ובינתיים שלום!
ברכת שלום אחרונה זו עדין מהדהדת לאזני.
נסעת לדרכך, חפצת להתראות עם האויב פנים אל פנים. השקט היה זר לך. דם חם זרם בעורקיך והוא מצא את פורקנו במעשים
שאפת אל קרבות - ומוכן היית ליפול בהם. והנה - תאונת דרכים קטלנית קפדה את חייך, והם עדיין במלוא הודם ורעננותם.
חיים חוטריצקי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.