סמל אבינועם שמשוני ז"ל

ביקשו ממני לכתוב עליו, לזכרו. איך אוכל לדבר עליו כמת. דמותו לנצח תשאר בליבי כסמל החיים.
זוכר אני איך שהיה פורץ הביתה כשקיבל חופשה לכמה שעות. נתן לי נשיקה וחייך בכל פה. אפילו הכלב אהב אותו והיה קופץ ומלקק את ידיו.
היה מדבר איתי כחבר ולא כאח קטן ממנו ב-8 שנים. כשהתאמנו הוא וחבריו, ברובה אויר שהיה שייך לאחד החברים, ויתר כמה פעמים על תורו כדי לתת לי מה שביקשתי - יריה אחת.
מהמלחמה הביא לי במיוחד מטבעות וסמלים, כי ידע שאני אוסף זאת. חבריו אמרו כי היה איש צבא מאומן ומפקד למופת. בשבילי הוא היה לא כאיש צבא ממושמע, אלא כחבר טוב ואח אוהב.
לעולם אזכרהו ברשימת החיים כי אינני יכול לחשוב את מי שהיה לסמל החיים - למת.

חמי