1946
שלום לכם הורים יקרים!
קבלתי מכתבכם בחג, אצלינו אין שום חדש. מתוחים גם כן לכל רגע... אינני יודע אפילו אם גם בענין הצדק אנו ננצח וביחוד כשהצדק הוא עמנו. חיינו החברתיים עוברים "בפעולות תרבותיות" כמעט מדי ערב בערבו גם בשבת אנו פועלים.
בענין רשפון נודע לנו על אחת ההתנהגויות של חיילי הדביזיה המוטסת בעזבם את המקום ליוום בקריאות בוז והם ענו: "הייל היטלר!" הם בעצם צודקים. לא לחינם מהללים אותו כי הוא הרי עזר בפתרון שאלת היהודים, סדר להם פחות עבודה ב-5 מיליון יהודים. התורה, תורת הנציזם נחרטה עמוק עמוק במוחותיהם.
שלום רב לך פנחס!
קבלתי את מכתבך וגם את הזמנתך לחגיגת בר המצוה שלך. אני תקוה שאתה תסלח לי על זה שלא אוכל להשתתף בשמחתך כי המצב והזמן לא נותנים לי זאת.
לכן רואה אנוכי חובה להקדיש לך שורות קצרות של ברכה ליום חגך, חג הבר מצוה.
ביום זה, יום אשר בו הנך נכנס למצוות התורה, הנך נכנס גם למצוות העם והמולדת. כל יהודי ויהודי הוא מאושר באשר הוא נושא תפקיד, ואותו תפקיד, תפקיד לאומי הוא. ביום זה הינך מתחיל להמנות בין נושאי התפקידים החלוציים אם לא המעשה אז ברוחניות.
עוד רבה הדרך לפניך דרך אשר בה אתה צרך לגשש באפילה, היא דרך הקיום, קיומך אתה וקיום המולדת והאומה. הנני לברכך שתפלס לך דרך בנתיב החיים ותמנה בין נושאי התפקידים החלוציים.
וברכת החלוץ שלוחה לך
"עלה והצלח"
מאיר
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.