שקט ועניו, פשוט, ישר ואמיץ - כבחייו כך במותו.
לא רבים הכירוהו. כל ימי היותו אתנו שהה בנחביר ושם התחבב על הכל בתבונתו, בחוש בקרת ההדק שלו ובפעילותו במסגרת הקבוצה. איש מגן מסור ועם זאת איש עבודה. בתפקידו בהגנת המקום שנועד לנו לבנות ולעמול בו - נפל.
על עברו לא אהב לספר, ולרבים מאתנו היה ידוע בתור הטרקטוריסט מאשדות ש"השתגע" והשתקע בינינו. אך אנחנו, חבריו, קלטנו לפעמים, בעת רצון, קטעי זכרונות ומכאן ידענו את קורותיו. חניך בית הספר המחוזי ביגור, ואחר כך איש החטיבה שם. טולטל רבות עם מחלקתו ולבסוף הגיע לאשדות יעקב בתקוה למצוא שם את ביתו הקבוצי, לאחר שחרורו מהחטיבה. נתקבל בתור מועמד ושם רכש את מקצועו.
בימים הראשונים לעליתנו גויס רפא מאשדות יעקב על ידי מוסדות הקבוץ המאוחד לחריש ראשון באדמות ההתישבות החדשה בנגב וכאן נקשר אלינו ואל המקום. ראשוני נחביר עדיין זוכרים את הובלת המים הראשונה. את התלם הראשון וזכרונות רבים אחרים הקשורים בדמותו.
נשא בזכרוננו את דמות החבר שאתו חיינו, יחד שמחנו בשמחת הצמיחה באסיף ויחד הצטערנו בצער בצרת המלחמה.
יהי זכרו בינינו לעד.
י. חי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.