מרים... הבת והחיילת, ידידתי ושכנתי לאוהל.
לא כל עם יכול להיות גאה על בנותיו שגידל, אבל אנו, זכות היא לנו שבנות ישראל חיילות הן, חלוצות להגנה ולבנין, לנשק ולמשק.
מרים היתה אחת מאלה אשר בחרה בדרך העבודה וההגנה כדרך חייה.
לא רבים הספיקו להכירך ולדעת את הצםון בך ואף אני רק מעט ידעתי, רואה אני אותך מסתובבת בין החברים - חולצה בחוץ ומכנסים קצרים, זאת היתה תלבושתך בשבת, בחג ועת יצאת לעבודה. דברי עידוד נתת לחברים והיית מחזקת בם את רעיון ההתישבות, היציאה לבנין מפעל חדש, לישוב עברי נוסף. לא פעם היית מתוכחת עם חבר ומוכיחה לו דברי אמת, כי את השקר שנאת; ידעת להעיר חבר במקרה שטעה והבינות ללב הקרובים לך ועזרת להם בכל יכולתך.
את הלכת, והרי את קולך עדיין שומעת אני; הד צליליו עוד סובב במחנה, אך את גופך השחיתו מרצחים. כדור אחד שם קץ לחיים כה עשירים.
יונה מ.
מתוך "יד לשמונה"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח