תפריט נגישות

רב"ט שי שביט ז"ל

לזכרו


- בין מפקד לחייל נוצרת בדרך-כלל תבנית יחסים מיוחדת ומגוונת, התלויה בשני גורמים עיקריים, שני בני-אדם העומדים משני עברי המתרס. באומרי: שני עברי המתרס, נוצרת הרגשה של עוינות מתמדת בין החייל למפקדו, אולם את המתרס ניתן לנתץ וזהו תפקידם של שני הצדדים גם יחד. על אף העובדה שרבות מן הפקודות אינן נראות בעיני החיילים אין מנוס, וחובה למלא אחריהן. שי נהג בשיטה מתוח - כמת. יחסו לעבודה ולצבא בכלל הרס את כל המתרסים. לא ניתן לעמוד בפניו בגלל מערכת היחסים שנרקמה בינו לבין סביבתו. הוא היה חייל צנוע ושקט. התהילה והכבוד היו רחוקים ממנו. זכורני שכאשר יום אחד שיבחתיו בפניו לא גיליתי בהם שום סימני התרגשות - הוא הסתיר אותם בחכמה ובפקחות.
כחייל הערצתי את שי ואת תושייתו. הוא הצליח לפתור בעיות הן בתחום החברתי והן בתחום הטכני, בעיות שאיני בטוח כי הייתי מצליח לפתור בעצמי, על אף הנסיון היחסי שרכשתי לעצמי באותם תחומים. זוכרני שיום אחד תדלקו מספר חיילים את הרכב בבנזין, בטעות. יתר אנשי הכיתה ישנו את שנתם אחרי אימונים מפרכים. הערתי את הכיתה כולה כדי לפתור במשותף את הבעיה. אולם שי התנדב מיד לעבודה ואף הציע שכל היתר יחזרו לישון, כולל החבר'ה שטעו. אי-אפשר שלא להעריך אדם כזה.
הוא היה חייל למופת, בחור היודע להילחם, וטבח מצטיין (הוא בישל את רוב ארוחותינו בתצפיות) ומה שחשוב מכל: אישיות בפני עצמה המקרינה סביבה שקט, רצינות ובטחון.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה