אזכר, עת מבטינו נתקלו
ברצועת חוף המקווה מיני אז
על אישונינו למרחקים הסתכלו
בשרטוט ההרים העטופים צור פז.
עת לבותינו המו ברכה
חרישית אליך, לנהריך ולפלגיך,
לאנשים מוציאים לחמם בשמחה
משחר אדמתך, מבין רגביך.
אזכר עת רגלנו דרכו בנמלך
שמענו קוי משברים מתרסקים בחופיך.
המית ושאון עירך
ואורות וחשיכה, הדליקום בניך
ושוב רצועת חוף מתרחקת מעיני ____
ואשלח ברכת פרידתי לרצפי הריך.
אשובה מהר אליך מכורתי
לא אשכחך, לעד אזכרך!
תמוז, תש''ז קפריסין
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ''ח.