לזכרו של בן-דוד גיבור
מכתב כאב מבן-דוד לבן דוד, מאח בנפש לאחיו!
אבי היקר, אבי החבר החביב, הגם אתה בין הנופלים? הגם אתה הצעיר, הרך והעדין, אתה שחום העור ושחור העינים, גם אתה נפלת במערכה על בנין האומה?
הלב מתפלץ וכואב, אולם אתה, אתה הרוצה לבכות, הרוצה לזכור ולהעלות זכרונות ילדות ונערות משותפים, אינך יכול... מוקשה הלב, והרשימה מכבידה. אין באפשרותך - אפשרותי, לעמוד בפני דין ודברים עמך, אבי היקר, אין ביכולתי לעלות על לבי שיחה עמדך ולפחות שיחה בדמיון. אתה כ"כ רחוק, השגתני, עברת לבגרות לאומית. עברית, לחיי איש מגן, איש פלמ"ח ברמ"ח אבריו ונפלת על קדוש השם בקרב לשחרור הדרך לבירתנו, לירושלים. העיר הקדושה, מרכז הארץ אשר כה אהבת, אתה שהצלת חיי נפשות בעיר הנצורה בידי לגיונות. האויבים, אתה הרך והצעיר, נתת נפשך לקדושה זאת. ועל כן אבי יקירי, אין ביכולתי לדבר עמדך. זה כה רב. ואפילו ברשימתי אין שמורה שיחה עמדך. כיוון שהלב נקרם בקרום כה קשיח של הכאב על אבדנך. אבי, היקר לי כאח, לבי אתך, כי ידעתי אותך, הבנתיך, כי לבבך היה עמדי בכל דרכיך.
כן אבי, זכרונות הנעורים מבצבצים ועולים בינות הלב הקשוח צצים ועולים זכרונות הילדות, המשחקים, הלימודים, הטיולים יחדיו. הוי אותם הטיולים אשר אתה כה אהבת, הרי תרת את ארצך לאורכה ולרוחבה וכי יש מקום שבו לא דרכה רגלך האיתנה?
הזוכר אתה את אותו הטיול לירושלים, הזוכר אתה את הטיול בשבועות, את ה"טרמפ" מנהלל ועד כפר גלעדי. את השיחה על הפלמ"ח אשר כה קסם לך אשר חלמת כבר אז להיות בשורותיו.
אבי. אנוכי שופך אור מקצת מן הקצת על חייך, כי היית יותר עמוק ויותר לבבי(?) ומבין; כה מוזר הדבר: - הנני כה מוקף רעיונות ומחשבות אשר תלהטנה רוחי, אשר תכסינה מעיני זכרונות שבינינו.
אבי. יודע אנוכי אותך ויוצא אנוכי כעת, למלא מקומך הנעצר, אבי סלח לי כי לא יכולתי לתאר ולתת קוים לדמותך. כיון שהכל נשכח בתוך תדהמת הידיעה על נפלך, רק בלבי רואה אנוכי אותך מוקף שלהבת גדולה, שלהבת נוצצת של אהבה שלהבת הזוהרת ואותיותיה שולחות קרנים נאמנות וכאילו אומרות "השקט, ידעתי למען מה נפלתי, לא לשוא נפלתי, את חובתי הקדושה מלאתי כלפי המולדת והעם".
וכך אבי, בקראי אותיות אלה הקורנות סביב גופך הקדוש, יודע אנוכי את אשר עומד לפנינו, את אשר מוטל עלינו ועלי, ידעתי אל נכון את דבריך ומאויך.
אבי. הנני מתקרב לסיום מכתב הכאב האחרון אליך. ציפור נפשך טמונה כאוצר בלום בלבי. לנצח אזכרך אבי, את אשר לא יכולת למלא, אמלא אחריך, אקים את צו השעה אשר נקראת גם אתה אליו: מלחמה למען הקמת האומה, למען השלום.
אבי. שלום לעפרך, שלום לך ושכב לנצח במנוחת העולמים. וזכור, כי זוכרים אנו אותך, אנו כולנו, ונמשיך דרכך דרך גבורי האומה, כי צו המתים לחיים הוא, המשיכו, המשיכו, עד אשר נשיג את מטרתנו.
מתוך חוברת לזכרו
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.