קורות חיים
ברק נולד בבית-חולים סורוקה אשר בבאר-שבע. ילד שלישי להוריו, אח לשתי אחיות.
ברק היה תינוק בעל אופי נינוח. כל הסובבים אותו נהנו מזיו חיוכו וזוהר עיניו. את שנות חייו הראשונות בילה בבית-הילדים ובגן אשר בקבוץ אורים. בהגיע העת לפקוד את ספסל הלימודים נישא על כתפי אחיותיו מן הגן לבית-הספר של אורים. את בית הספר היסודי סיים באורים. בו רכש השכלה, חברים ואת אהבתו האין-סופית למשחק הכדור-סל. שעות רבות בילה במגרש הכדור-סל מניע את הכדור, מכדרר, מוסר ולפעמים קולע לסל. הדבר המרגיז ביותר מבחינתו, כפי שאמר, היה הפסד במשחק. קבוצת הכדור-סל של מכבי תל-אביב היתה הקבוצה "שלו". הוא הזדהה איתה בכל רמת אבריו. נצחונה היה נצחונו, הפסד היה לאבל.
בתיכון "אשל-הנשיא" סיים ברק י"ב שנים. הלימודים לא היו בראש מעייניו, לעומת זאת החברים ואהבתו הישנה לכדור-סל מילאו את עולמו.
ברק התגייס לצבא עם רצון עז לשרת את המדינה כמיטב יכולתו. את צעדיו הראשונים בשריון עשה כנהג טנק בטנק המ"פ. תפקיד ממנו היה מרוצה מאוד. ליקוי בריאותי אילץ את ברק לעבור תפקיד. לאחר קורס קשרים חזר לגדוד ועם הגדוד עלה ללבנון. בתים השרות בלבנון חזר עם הגדוד לפעילות שגרתית בגולן. כאן פגש את ליטל, חיילת בגדוד. קשר חם נוצר ביניהם והאהבה פרחה.
ברק היה מאושר.
ובאחת הכל תם כשפתיל חייו נגדע.