סמל דוד רוטנברג ז"ל

קורות חיים

בן אברהם ופיניה. נולד ב- 17.8.1930 בחיפה. היה תלמיד בית-הספר הריאלי ואחד מבוגריו. היה חובב נגינה, ציור וספורט. הצטיין בלימודיו ובסיום שנת-הלימודים בכיתה הששית זכה בפרס על ציוניו הגבוהים.

מילדותו היה חבר בתנועת "הצופים" וכעבור זמן היה בה למדריך. מגיל צעיר היה מדריך בגדנ"ע וחבר ה"הגנה". כבר אז ניכרו בו תכונות מדריך מעולה ורב-השפעה. בראשית מלחמת-השחרור היה עדיין תלמיד בית-הספר. בתקופת הקרבות הראשונים אירגן את הקשר בין העמדות השונות בחיפה. אך עם זאת לא נטש את לימודיו או את ההדרכה בתנועת "הצופים".

בסיימו את חוק לימודיו בקיץ 1947 התגייס לפלמ"ח. עבר עם בני הכשרתו לקבוצת שילר, אך לפני שהספיק להתערות שם, נשלח לפי דרישת מפקדו לקורס מפקדי כיתות בדליה. הצטיין בקורס ובחזרו צורף לגדוד בחטיבת הנגב, מקום שם היו גם יתר חברי גרעינו.

השתתף בקרב על עיראק א-סוידאן, נגבה, ועד מהרה נתמנה למפקד מחלקה. מטבע ברייתו נועד להיות מנהיג. היו בו התכונות לכך. מוכשר נבון, חביב על חבריו, חביב על חניכיו, אחראי, מסור ונאמן. מקיים בעצמו ואחר כך דורש מן האחרים שיקיימו ולפיכך האחרים נשמעים לו.

לקח חלק בקרב על חוליקאת והצטיין בו. בתקופת ההפוגה נמצא במשלטים ושם אירגן בתנאים קשים מאוד את לימוד השפה העברית וכן מקצועות אחרים לחיילים עולים. היה מרצה לפניהם על בעיות הארץ ועל עברה, מקרבם ונוטע בהם את רגש האהבה והמסירות למולדת החדשה. הוא הוסיף ללמוד מתמטיקה והשתדל להרחיב את ידיעותיו גם בשטחים אחרים.

גם בהיותו בצבא הוסיף לבוא במגע עם חניכיו בתנועת "הצופים" אשר העריצוהו מאוד, ובכל הזדמנות של חופשה היה נפגש עמם ומספר להם באריכות על חויותיו ונסיונו במלחמה.

נפל ב-12.10.1948 בתאונת-דרכים, ברכבו על אופנוע, בעת שובו מישיבת מפקדי פלמ"ח ליד באר-יעקב. בו ביום הובא למנוחות בחיפה עיר מולדתו.