אסף שכנאי ז"ל

קורות חיים

בן אליהו ומרים. נולד ב-27.12.1928 בירושלים למשפחה בעלת הכרה חלוצית-לאומית-סוציאליסטית ובאוירה זו גדל הבן. בילה את ילדותו בכפר-יחזקאל. שם החל בלימודיו בבית-הספר וספג את אוירת חיי העמל בכפר. מילדותו אהב את העבודה ולא נמשך אחר הלימודים העיוניים. מיד עם סיום חוק לימודיו בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה יצא עם חברים בתנועת "המחנות העולים" להכשרה מגויסת במעוז-חיים.

באותו זמן, היה אביו בשליחות למחנות הפליטים ביוון ואחיו ואחותו בצבא הבריטי. אסף הבטיח לאביו לפני נסיעתו שלא לעזוב את אמו, עד אשר יחזור אחד מבני המשפחה, אך לא יכול היה לעמוד בכך והוא כתב לאביו וביקש ממנו כי יתיר לו לחזור בו מהבטחתו. לשמחתו קיבל בתשובה לכך את ברכת האב לדרך בה בחר והיה גא מאד על כך.

הוא נשלח לבית-הערבה, משם לרמת-רחל שם מילא תפקידים נועזים. מרמת-רחל הועבר שוב לבית-הערבה, ושם, בשעת חיפוש זדוני של הבריטים, נאסר, תוך היאבקות קשה עם השוטרים הבריטים. יחד עם חבריו מבית-הערבה נעצר למשך תקופה ממושכת בלטרון.

אחרי שחרורו הצטרף להכשרת מעוז וסיים קורס מ"כ. בזמנים קשים, שעברו עליו, אף פעם לא התאונן. תמיד - הסכים או לא הסכים - שתק מתוך משמעת. לא סיפר בבית דברים שהיו בגדר סוד. לא התאונן גם על המכות שספג בבית הערבה לפני מעצרו. על הכל עבר בשתיקה עם החיוך התמידי על שפתותיו.

כמפקד כיתה נשלח לנגב. כבר בביקורו הראשון בבית אמר: "אמא, ארץ ישראל זהו הנגב". רצה להישאר בנגב לתמיד. הישובים היהודיים סבלו מהתנכלויות של הערבים לצינור המים, שהונח מניר-עם אל הישובים היהודיים במרחבי הנגב. כדי לשמור על בטחונם של הישובים, שוגרו לנגב הכשרות מגויסות של הפלמ"ח, ותפקידן של אותן יחידות היה לסייר לאורך קו המים, לאבטח את הישובים ולמנוע התנכלות ערבים להם.

אסף יצא בראש כיתתו, מגבולות, לסיור, שנועד לאבטח את התוואי אורים-צאלים-גבולות-נירים. החולייה היתה מצוידת בשני רימוני יד וסטן מפורק ומוחבא, מחשש התקלות עם המשטרה הבריטית. הם תעו בדרכם דרומה ונכנסו לכפר הערבי שעוט, במרכז הכפר הותקפו ע"י המון ערבי. אסף חילק אותם ל-3 חוליות ונשאר עם אחת החוליות לחפות על הנסיגה של חבריהם. תוך כדי פעולה זו, נפל עם חוליתו. ההמון רדפו אחרי הנסוגים והפילו בהם חללים, חוליה אחת ניצלה והגיעה בשלום לבסיסה. ההצלחה נתאפשרה הודות לגבורתם של אסף וחבריו ששילמו על כך בחייהם.

נפל בכ"ו בכסלו תש"ח (9.12.1947).

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה, בחלקה האזרחית.

שנה לאחר נפילתו נקרא על שמו המבצע לייצוב שליטתנו באזור שממזרח לרצועת עזה ובלימת ניסיונות המצרים להתקדם לעבר באר שבע - מבצע "אסף".