גרישא צבי ברנשטיין ז"ל

גרישא ברנשטיין
לחדר נרות בן 23 בנפלו
בן מיכאל
נולד בפולין
בתרפ"ה, 1925
התגורר בבארי
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב
נפל בעת מילוי תפקידו
בה' באדר א' תש"ח, 15/2/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: ע"י ברייר (ברור חייל)
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: קיבוץ בארי

קורות חיים

בן מיכאל. נולד בערך בשנת 1925 בדנציג. הוריו הקמוניסטים היגרו לרוסיה בעודנו ילד בן עשר. כאשר פרצה המלחמה הוא ברח מהבית בראותו יהודים מובלים לטבח ולא נענה להפצרותיה של אימו להישאר. ביערות פולין ורוסיה לחם את מלחמת הפרטיזנים. אחר כך הצטרף לצבא האדום.

בכל שנות מלחמת-העולם השניה שירת בצבא האדום והשתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים. למרות גילו הצעיר הגיע לדרגת קצין-תותחנים. עם תום המלחמה התקרב לציונות והיה בין מארגניה ופעיליה של "הבריחה" ממזרחה של אירופה לצרפת.

משהגיע לארץ ב-1946 הצטרף לקיבוץ בארי בנגב וכעבור חודשים מספר התגייס למשטרת-הישובים ושירת בחולדה. אולם לאחר שנראה לו כי השירות בפלמ"ח יעיל יותר בתקופה של המאבק מאשר במטרה הנתונה לפיקוד בריטי, הצטרף לאחד מגדודי הפלמ"ח, מחלקת עין-השופט, והועבר יחד עם חבריו לשמיר שבגליל. בפרוץ המאורעות - עבר לנגב,לשמור על צינור-המים וללוות את השיירות בדרך בין ניר-עם לרחובות. השתתף גם בפעולות אחרות בכל דרכי הנגב.

ב- 15.2.1948 נסע במשוריין בראש שיירה, שעברה על יד כפר המרצחים בריר. מצא את הדרך חסומה וירד לפרק את המחסום. בו ברגע פתחו הערבים באש. נפגע בצווארו ומת. נקבר באותו יום בבארי. ערירי היה בארץ, ללא הורים וללא קרובים.

בדברי הספד לזכרו ע"י חבר קיבוץ בארי נכתב בין היתר:"גרישא בא על סיפוקו ומצא את מנוחתו בלחמו את מלחמת השחרור. המלחמה בשבילו טרם נסתיימה, זה היה המשך. האויב הוא אותו האויב, אבל הפעם בדמות אחרת, המטרה היתה אחת והיא: להשמיד אותנו. הוא נחלץ למלחמה הזאת כפי שנחלץ למלחמה שקדמה לה. גרישא לחם במערכה הארוכה והממושכת לשחרורנו ולעצמאותנו, החל בגולה - בגיטאות פולין, ביערות בצבא האדום, בארגון העליה ונפל על שחרור הנגב ב-15.2.1948".