חיים (וילהלם) פישר ז"ל

קורות חיים

בן חיים איסר וגולדה, נולד בודפשט שבהונגריה ב-19.8.1927 חודשיים אחרי מות אביו ונקרא על שמו. כל שנות ילדותו ונעוריו חי וגדל בבודפשט. בתקופת השתלטות הנאצים גורש להשמדה והצליח לברוח לרומניה, בה פעל במחתרת בעזרה לפליטים היהודים. בדצמבר 1944 עלה משם בשיירה של "עליית-הנוער".

בארץ העלים את גילו הנכון כדי להתנדב לצבא הבריטי למלחמה בנאצים, והתקבל לשירות ביחידת נהגים. מששוחרר מהצבא הצטרף לקבוצת "מבטחים" שבנגב ועבד בה כנהג. התאקלם במהרה בחיי הארץ והקבוצה ונודע כחבר טוב ועליז השמח בחיי יום-יום ולא הרבה להעציב את לב חבריו בסיפורים נוגים ומחרידים מתלאותיו באירופה.

חיבב את מכוניתו וטיפל בה כבידואי בסוסתו האצילה, שתהיה תמיד יפה, נקיה ושלמה. בחדשים הקשים של חורף תש"ח השתמש בה במסעותיו הנועזים להביא לקבוצה מים ומזון בדרכים זרועות מוקשים, סכנות של מחסומים, מארבים והתקפות ובהובלת פצועים למקום-מבטחים. השתתף בקרב על קו המים בקרבת משטרת עימארה.

באביב תש"ח, כשהבריטים "חגגו" את פרידתם מהנגב, על סף יציאתם מהארץ, סרה יחידת חיילים להתעלל בנקודות העבריות בנגב. באמתלה שהם מחפשים עקבות מכונית ערבית נכנסו לנירים, וכשנענו שם בתקיפות הלכו בליווי הטנקים שלהם למבטחים. לאחר שנתכבדו בכוסות תה בחדר-האוכל, פתחו גם כאן בתואנה הזאת ואמרו לקחת את מכונית המשק עם נהגה לערבון. כשסירב המוכתר לדרישתם, פתחו בהתקפה מרוכזת בעזרת 8 טנקים, חוץ מחיל הרגלים. בתחילת ההתקפה שימש כרץ ומקשר בין המטה והעמדות ואח"כ עמד הכן בעמדת המקלע שעל בית הבטחון. כשפגעו הפגזים הראשונים בבית-הבטחון נצטווה לרדת ובגשתו אל המדרגות והמקלע בידו, נפל מפגיעה ישירה של פגז ביום 22.4.1948. נקבר במבטחים. ביום כ"ט במרחשון תשי"א (9.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.