רב"ט רן-חיים אליאב ז"ל

רן-חיים אליאב
הדלקת נר בן 18 בנפלו
בן זהרה ועזרא
נולד במחנים
בי"ב בחשוון תשט"ו, 8/11/1954
התגורר בבאר שבע
שרת בחיל רגלים
יחידה: סיירת שקד
התגייס ב-פברואר 1973
נפל בקרב
בכ"ו בתשרי תשל"ד, 22/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: החווה הסינית
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: באר שבע

קורות חיים

רן, בן זהרה ועזרא, נולד ביום י"ב בחשוון תשט"ו (8.11.1954) בקיבוץ מחניים. כשהיה רן בן שנה עברה משפחתו לחיפה ולאחר שנתיים עקרה לירושלים. בשנת 1960 חזרה המשפחה לחיפה ורן למד בבית-הספר "הריאלי". בשנת 1968 עברה המשפחה לבאר-שבע ורן המשיך לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקיף ג' על-שם הימלפרב בבאר-שבע. בכל מקום נקלט רן מהר בחברה החדשה והתקבל בה בשמחה. בבית-הספר היה תלמיד טוב ומהיר תפיסה, אך למד על פי דרכו: מתענין ומצטיין במקצועות המענינים אותו, ופשוט לא מתייחס למקצועות שאין לו ענין בהם. מעולם לא היה מן השקדנים, אך לדברי חבריו היתה בו פתיחות אינטלקטואלית רבה ובלט בהשכלתו הרחבה. רן גילה ענין ובקיאות בהיסטוריה של ישראל ובתחומים רבים של בעיות חברה, פוליטיקה, צבא ועוד, בחיפה היה רן חבר בתנועת "הצופים" ובבאר-שבע היה פעיל ומדריך בשבט "ניצני הנגב". גם כאן, כמו בכל פעילות אחרת בה עסק, התמסר לשבט בכל מאודו והתלהבותו. רן אהב מוסיקה ובעיקר מוסיקה עממית וג'ז; היה מקדיש שעות רבות להאזנה לתקליטים ואף כתב עבודה יפה בתולדות הג'ז במסגרת לימודי האמנות בבית הספר. כן היה חובב אמנות, כתב שירים והרבה לקרוא. היה ספורטאי מצויין, חובב אמנות, כתב שירים והרבה לקרוא. היה ספורטאי מצויין, אוהב חיות, בעיקר כלבים, והכיר את החי והצומח בארץ. את הארץ אהב והרבה לארגן טיולים רגליים לו ולחבריו.



רן שאף להיות הטוב ביותר במה שעשה. תמיד עמד במרכז הפעילות ואהב למשוך תשומת-לב. הוא היה יוזם פעולות ושותף לכל מעשה שובבות שנקרה בדרכו. בכלל היה עלם עליז, ער ומלא שמחת-חיים. הוא לגלג על כל דבר וקטל "פרות קדושות" בבדיחות זוועה ובצחוק. עם זאת היה רציני ורגיש ביותר. עיניו היו פקוחות לראות יופי והיה לו חוש צדק מפותח מאוד. הוא היה טוב-לב, אוהב אדם, חבר טוב ונאמן לחבריו. אף-על-פי שהיה פסימי, ידע למצוא את הטוב והיפה בחיים. היתה לו פילוסופית-חיים משלו והוא הרבה להתווכח, שכן רצה לשנות דברים. במשך תקופה מסויימת השתתף בפעולות תנועת "גשר" לקירוב דתיים וחילוניים. הוא היה אדם חושב ומתלבט. אף-על-פי שרבים הכירוהו כבוטח בעצמו ללא פיקפוקים, ואפילו כ"שחצן". רן היה בן טוב להוריו, התגאה בהם מאד והיה קשור קשר הדוק לאמו. הוא היה אח מסור לאחיו הצעיר, וכשאביהם היה רחוק מהבית יעץ לאחיו בעניינים שונים והשתדל למלא את מקום האב.



רן גויס לצה"ל בפברואר 1973 והתנדב לשרת בסיירת מובחרת בחיל הרגלים. ראשית דרכו בצבא במסגרת הטירונות היתה קשה עליו והוא עבר משבר. היה מאוכזב מן היחס לחיילים ובעיקר מתופעות שונות שלדעתו אין להם מקום בצבא. בהמשך הטירונות הסתגל וכפי שהדבר התבטא במכתבים לחבריו ולהוריו נהנה מן השרות ביחידה והתבלט שוב בין חבריו, וכשקיבל את סמל היחידה היה גאה מאד. לאחר הטירונות הוצב בסיני כרובאי ביחידה מיחידות הסיירת. אחרי כן עבר קורס

למפעילי ציוד מיוחד. תוך השרות חיכה והתכונן לחופשה בה יוכל לנסוע ולבקר את הוריו אשר עשו אותה עת בשליחות באיטליה, ולאחר מכן חשב לעבור קורס קצינים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עשה רן עם יחידתו בסיני. הוא השתתף עמה בקרבות וביום כ"ב בתשרי תשל"ד ( 18.10.1973), בעת פעולה ב"חווה הסינית", נפגע אנושות בבטנו, פונה ומת מפצעיו ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.