סמל ראובן אוחיון ז"ל

ראובן אוחיון
הדלקת נר בן 25 בנפלו
בן שרה ודוד
נולד במרוקו
בי"ט בטבת תש"ח, 2/1/1948
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 576, גד' 128
התגייס ב-14.11.1965
נפל בקרב
בכ"א בתשרי תשל"ד, 17/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רחובות
הותיר: הורים ושמונה אחים

קורות חיים

ראובן, בן שרה ודוד. נולד בשנת תש"ח (1948) בוריקה שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ז (1956). בארץ למד בבית-הספר היסודי "סיני" בגן- יבנה. לאחר שסיים את לימודיו יצא לסייע לאביו בעבודה בחנותו. הוא הרבה לדאוג לבני משפחתו ולתמוך בהם ככל שיכול. ראובן היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד; נער מנומס וממושמע, ואהוב על כל חבריו. שני תחביבים עיקריים היו לו: הספורט על כל ענפיו והנהיגה במכוניות, ולשני אלה הקדיש את כל זמנו הפנוי. הוא היה מבקר בתחרויות ככל שאמצעיו הספיקו לו, והרבה לשכור מכוניות ולתור בהן ברחבי הארץ.

ראובן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965, ולאחר הטירונות השתלם בקורס לנהגים והיה לנהג זחל"ם. הוא השתתף במלחמת 1967 והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר חזר לחיים האזרחיים והוצב לשירות מילואים.

במלחמת יום הכיפורים השתתף ראובן בפעולות הסיוע לגייסות שלחמו נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפל ראובן בקרב, בגזרה המרכזית בסיני. הוא הוביל אספקה חיונית לכוחות צה"ל שצלחו את התעלה וטיל פגע בזחל"ם שלו וראובן נהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין שעל הר-הזיתים בירושלים. השאיר אחריו אב, אם ושמונה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

מפקדו מעיד עליו, שהיה חייל מסור לתפקידו ולחבריו, צייתן למפקדיו, נאמן, חרוץ ואחראי.