רב"ט אורי ארמנד קרמפף ז"ל

קורות חיים

בן אברהם וסימה. נולד ביום ג' באב תש'"י (17.7.1950) בעיר ורוצלב שבפולין ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1957. למד בבית-הספר היסודי על-שם ברנר בכפר-סבא ובבית-הספר המקצועי של "אורט" (במסגרת "עמל") בפתח-תקוה. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ובגדנ"ע. בבית-הספר המקצועי למד מסגרות כמקצוע ואילו כתחביב עסק בחריטות שונות ובחיתוכי-עץ.

עבודותיו הצטיינו ביופי ובעיצוב עדין, הוא היה מרבה לקרוא בשעת-הפנאי והיה יוצא לדיג עם חבריו. היה חובב צילום ופיתח בעצמו את תצלומיו. גם מוסיקה קלה וג'ז היו חביבים עליו. הוא השתתף בצעדות ארבעת-הימים, בצעדת הגליל והספר וכיוצא באלה.

הוא היה נער עירני וחביב שהצטיין בנכונות ושאיפה כנה לעזור ולסייע לזולתו תמיד. הוא היה ישר, רודף צדק ושואף תמיד קדימה, לכן לא רצה להסתגל לשיגרה הכרוכה בשהות ממושכת במקום אחד. בתקופת מלחמת ששת הימים השתתף באופן פעיל באבטחת קיבוץ דפנה, יחד עם נערים בני-גילו והוא אז נער כבן 17.

הוא היה מכניס-אורחים ומסביר פנים לכל. גיסו מספר, כי פעם בא לבקר עם אחותו של אורי בקיבוץ ואורי רץ וטרח למענם, למרות שרגלו היתה חבושה בגבס והתאמץ למלא את כל משאלות-לבם.

אורי התגייס לצה"ל במאי 1968. הוא לא סיפר בלשכת הגיוס כי הוא סובל מליקוי בברך ונשלח ישר לקורס מ"כים. למרות הכאבים שהסבה לו הברך עבר אימונים מפרכים והיה מהדק את שפתיו וסובל בדומיה. אחותו, שידעה על סבלו, הפצירה בו שיפנה לרופא. אבל לגביו היה חשוב יותר האתגר של סיום הקורס.

לאחר סיום הקורס עבר לתפקידי הדרכה בבסיס מרחבי, אך ליבו לא היה שלם עם תפקידו זה, הוא שנא את חיי-השגרה במחנה, אבל כלפי חוץ לא גילה דבר. הוא התמיד בעבודתו עם הטירונים, השקיע מאמץ רב בהדרכה וזכה להיות אהוד מאוד על הטירונים, שכן נהג בהם לא רק כמדריך אלא גם כחבר.

אחרי שהדריך שני מחזורים של טירונים נקראו מתנדבים לשירות בתעלה, לעזרה בביצורים. כמובן שאורי היה הראשון שנרשם לרדת לתעלה ולא התחשב בכך שבאותו יום היה צריך ללכת לרופא לשם טיפול ברגל, הוא אפילו הספיק להגיע לבית הוריו בכפר-סבא כדי לקבל את ברכתם. אחד מידידיו סיפר אחרי כן למשפחה שמצבו-שלו היה גם הוא כמצב אורי ומפקדיו לא הרשו לו לרדת לתעלה. אותו בחור שקע במרה שחורה ומי אם לא אורי בא לעודדו ולהשפיע עליו לבל יתייאש אמר לו כי זקוקים לו גם במקום שבו הוא נמצא.

חבר אחר, צנחן קשוח מקרבות, סיפר שמכל המולת הקרב זכור לו המקרה, כשבא בשלוש בלילה לאחר סיור מפרך - והנה מחכה לו בעמדת הפיקוד אורי ומגיש לו קפה. במסגרת תפקידו השתתף אורי בפועל בקרבות.

ביום כ"ו בתמוז תשכ"ט (12.7.1969), סמוך ליום הולדתו ה-19 נפל בקרב בקנטרה, בהחליפו חבר בעמדת-מרגמה.

הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות בכפר-סבא. ביום נפלו הועלה בדרגה.

מפקד-הבסיס כתב במכתב תנחומים למשפחה: "בהיותו בבסיס עסק בהדרכת טירונים והשקיע את מלוא מרצו ויוזמתו בהצלחת ההדרכה ובחינוך החיילים - כל תפקיד שהוטל עליו השתדל למלא על הצד הטוב ביותר. במסגרת התפקידים שהוטלו עליו נשלח ליטול חלק בהגנת הקו בתעלת-סואץ וגם שם גילה נכונות, מסירות והתנדבות לביצוע המשימות. גדולה האבידה למשפחה מהניחומים שיש בפינו, אך ראוי לנו לזכור שבנפלו נפל על משמר המדינה".