רב"ט יוסף ברדה ז"ל

קורות חיים

יוסף, בן אסתר וזאכי, נולד ביום ח' בתשרי תש"ג (19.9.1942) בטריפולי שבלוב. בשנת 1964 עלה ארצה והשתקע בקרית-גת, לאחר שסיים את לימודיו בבית- הספר "רומא" שבעיר הולדתו. יוסף גדל וחונך ברוח הציונות והכמיהה לארץ-ישראל. כבר בהיותו נער גמלה בלבו ההחלטה לעלות ארצה ולהצטרף לאחיו, שהגשימו חלום זה לפניו. אולם הוא מאן לעזוב את הוריו לבדם. כשהגיע לשנתו העשרים ושתיים החליט כי אינו יכול להישאר עוד בלוב ועלה ארצה.

יוסף, שבטריפולי עסק בממכר בדים ובעיצוב פנים, נתקל בקשיים המיוחדים למעבר לארץ חדשה. אולם בכוח רצונו העז, בכושר התמדה ושקדנות, הצליח להתגבר על כל המכשולים שנצבו בפניו וקנה לעצמו מקצוע ומעמד בארצו החדשה.

יוסף גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1965 והוצב לחיל הרגלים, תכונותיו המצוינות התגלו גם בעת שירותו הצבאי. הוא היה אהוד על חבריו ליחידה ורכש לעצמו ידידים רבים. מפקדיו בטחו בו, כיוון שביצע את המוטל עליו בדייקנות ובשלמות. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר הוצב ליחידת מילואים של חיל-הרגלים המשוריין, במסגרת חיל השריון. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה לחם בקרבות לכיבוש אל-עריש במלחמת ששת הימים.

יוסף החל לעבוד בחברת "פזגז" והיה עובד מסור ונאמן, עד מהרה הגיע לדרגת טכנאי. לימים נשא לאישה את מרים ויחד עמה הקים בקרית-גת את ביתו, בו גידל וחינך את שלושת ילדיהם. עוד בעיר הולדתו נשבה בקסמיו של הים והרבה לעסוק בדייג. הוא לא זנח את אהבתו זו, השיג רשיון-דיג והצליח לרכוש סירת מנוע. הוא נהג לעשות ימים ארוכים בלב ים, כשהוא מבלה את זמנו בשיט ובדיג. לעתים לקח עמו את בני משפחתו ולימד אותם ליהנות מתחביבו זה. יוסף היה מסור למשפחתו והקדיש שעות ארוכות לטיפול בילדיו, לחינוכם ולהשכלתם. הוא החדיר בבני משפחתו את אהבתו הרבה לארץ ויצא יחד עמם לטיולים ולסיורים לאורכה ולרוחבה של הארץ, הוא נטל חלק בפעילות חברתית וספורטיבית בעירו והיה ממקימיה וממנהליה של קבוצת הכדורגל "מכבי" קרית-גת, שלה הקדיש את מרבית זמנו הפנוי.

יוסף היה אדם צנוע, טוב-לב ושמח בחלקו. הוא הצליח לרכוש לעצמו ידידים רבים בזכות נכונותו להקדיש מזמנו ולסייע לכל נזקק. הוא היה אדם ישר, רודף אמת וצדק וניסה למנוע מעשי עוול. הוא ידע להגן על השקפותיו וניסה לשכנע את האחרים בצדקת עמדותיו. במרבית המקרים היה יוצא וידו על העליונה, שכן ידע להביע את דעותיו בלהט רב ומתוך אמונה ותחושת ביטחון בצדקתו. מקורביו מציינים כי שלוש התכונות שנתייחד בהם עם ישראל, היו טבועות ביוסף - רחמנות, ביישנות וגמילות חסדים, אכן הוא עשה לילות כימים בהגשת עזרה וסיוע למשפחות מעוטות-יכולת בקרית-גת.

כשפרצה מלחמת יום- הכיפורים מיהר יוסף הישר מבית הכנסת אל יחידתו, שלחמה בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום 11.10.1973, נפצע יוסף בעת מרדף אחר יחידת קומנדו של המצרים, בגזרה הצפונית של תעלת סואץ באזור קנטרה. הוא מת מפצעיו ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו אישה, שני בנים ובת, הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסף היקר נפגע בקרב בעת הסתערות וחיסול פלוגת הפשיטה של הקומנדו המצרי. בקרב זה ובמשך כל ימי הלחימה שלפניו, גילה יוסף אומץ לב ולחם ללא חת מול אויב מעולה והשתתף בהשמדתו. אין מילים בפי, ותקצר היריעה מלתאר את יוסף, תכונותיו ומעשיו, עליהם עוד יסופר ובהם ידובר".