סמל צבי הלפמן ז"ל

צבי הלפמן
לחדר נרות בן 20 בנפלו
בן תמר ושמחה
נולד בהרצליה
בח' באייר תשי"ג, 23/4/1953
שרת בנח''ל, חיל שריון
יחידה: ביסל"ש 63
התגייס ב-18.11.1971
נפל בקרב
בי"ד בתשרי תשל"ד, 10/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: קוניטרה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: הרצליה
חלקה: ב, שורה: 5.

קורות חיים

צבי, בנם בכורם של תמר ושמחה, נולד בהרצליה ביום ח' באייר תשי"ג (23.4.1953). כבר בשנותיו הראשונות הצטיין בעירנות רבה ובכשרונות בלתי רגילים לגילו, שהתבטאו בגן, במסיבות ובהופעות ובקליטה מהירה של הא"ב. בתקופת בית הספר היסודי התפתחו אצל צביקה "הג'ינג'י המקורזל" תכונות שאפיינו אותו: סקרנות עזה לדעת, התלהבות, מסירות והתמדה אין-קץ, יכולת התרכזות מרבית, כושר אנליטי, אינטגרטיבי ואסוציאטיבי, מקוריות, לימוד מבני סמכא תוך כדי ויכוח עמם, בדיקת מוסכמות וערעור עליהם, יחד עם צניעות, פשטות, טוב-לב ועליזות, חוש הומור מפותח ונאמנות לחבריו. כשרונותיו ורב צדדיותו ניכרים היו בתחום הלימודים, בזמרה, במשחק, בציור, במלאכת יד ובספורט. הוא אף סיים בהצלחה את לימודיו בקונסרבטוריון למוסיקה, בנגינה באקורדיון.

שנתיים (תשכ"ח-תשכ"ט) למד בבית הספר התיכון- עירוני בהרצליה, שם הצטיין ביחוד במקצועות הריאליים. בשעות הפנאי ערך ניסויים במעבדה לכימיה שהקים בביתו, אשר לא אחת התמלאה פיח, עשן והדי התפוצצויות, כתוצאה מהנסיונות שערכו בה צביקה וחבריו. בסוף הלימודים בכיתה ט' השתתף צביקה בקורס מ"כים שנערך בגלילות והוסמך כמדריך בחינוך גופני, בתרגילי סדר, במחנאות ובהתגברות על מכשולים. לאחר שנתיים עבר לבית-הספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל-אביב וכדרכו צוין לשבח על-ידי מורים רבים, שנהנו מתלמיד מחונן וחריף. הוא היה אהוד על "החברה" בגלל מעורבותו, פשטותו, חיוכו המלבב, עזרתו לחבריו ופעילותו הרבה בערבי חברה. כשלמד בכיתה י"א הצטרף לחוג מתמטיקה "מועדון ח " (פאי), שהתקיים במסגרת חוגי-המדע לתלמידי החינוך העל-יסודי ליד אוניברסיטת תל-אביב, הצטיינותו בין המצטיינים (הוא זכה בפרס ראשון בתחרות הסופית וניצל פרס זה לרכישת ספרים רבים שרצה), הביאה אותו למחנה-נופש לנוער שוחר-מדע במכון ויצמן, שם סיים בהצטיינות קורס לתכנות מחשבים. בזכות הישגים אלה ואחרים נתנה לו גישה חופשית למחשב המורכב של אוניברסיטת תל-אביב והוא היה מבלה שעות ארוכות בלימוד האפשרויות הגלומות במחשב, דבר שהוא בלתי מקובל לגבי תלמיד בבית-ספר תיכון. בכיתה י"ב ואף בתקופת בחינות הבגרות לא זנח את תחביביו: מתמטיקה (הוא נהג לפתור את "גליונות המתמטיקה" של מכון ויצמן), שחמט, גרפולוגיה, האזנה למוסיקה קלאסית, נגינה באקורדיון ועוד. בכיתה זו אף זכה לאחד ההישגים הגדולים שלו, בהיקף ארצי, בדרכו הקצרה - פרס שלישי בתחרות במתמטיקה ארצית לתלמידים מצטיינים ביותר, בתחרות בעלת רמה גבוהה ביותר, שנערכה בטכניון בחיפה. הישגו זה זיכה אותו בפטור מבחינות מיון בפקולטה למתמטיקה בטכניון ובמלגה לשנת הלימודים הראשונה, הדבר גרר גם הזמנה בלתי שגרתית לבוא ולהשתתף מיד לאחר סיום לימודיו בכיתה י"ב - כעובד מחקר במחלקה למדעי הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ' צפורה אלתרמן ז"ל. בתקופת מחקר זו "העביד" צביקה את מחשב האוניברסיטה. למרות הפיתוי להמשיך מיד בלימודים גבוהים, במסגרת העתודה האקדמית, העדיף צביקה את החברה ועמד על כך, שהוא כחבר תנועת נוער, יצא עם חבריו להגשמה, לנח"ל.

צבי גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 ואת השנה שלאחר הטירונות חילק בין היאחזות "גשור" שברמת הגולן לבין קיבוץ "גבולות". מהקיבוץ הועבר צביקה לחיל השריון ולאחר שהשלים את לימודיו בבית הספר לשריון, מונה כתותחן טנק. במסגרת של"ת שירת מספר חודשים בקיבוץ "גבולות" ומונה לגזבר הגרעין. מובן שצביקה העמיד את כל כישרונו לרשות הקיבוץ ולא אחת העירו החברים: "מהיום שצביקה קיבל את תפקיד הגזבר - יש פתאום כסף בקופה..." כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הצטרפה הפלוגה של צביקה לכוחות הבלימה שפעלו במסגרת חטיבה 7, באזור שבין חושניה לקוניטרה.

ביום רביעי בבוקר, ערב סוכות, י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), לאחר 90 שעות של קרב, בהן השמיד כ-12 טנקים של האויב, נפגע הטנק של צביקה מטווח קצר על ידי פצצת נ"ט והוא נפצע. הוא הועבר במהירות לנקודת העזרה הראשונה - אולם שם נקבע מותו. צביקה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהרצליה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו של צביקה הקימו, בשיתוף עם בית-הספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל-אביב, קרן מלגות לזכרו, אשר תעניק כספים לתלמידים מצטיינים, המתקשים לממן את המשך לימודיהם; זכרו הונצח בחוברת שיצאה לאור על-ידי בית-הספר להנדסאים.