סגן יהודה "יהודה'לה" צפתי ז"ל

יהודה צפתי
הדלקת נר בן 23 בנפלו
בן פיה ועמנואל
נולד בתל אביב
בי"ח בתמוז תרפ"ה, 10/7/1925
התגורר בנירים
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד הרביעי - "הפורצים", ר"מ 4 א' חט' 7
נפל בקרב
בי"א בתמוז תש"ח, 18/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: משלט ליד מעלה החמישה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ב, חלקה: 4, קבר: 03.

קורות חיים

צפתי יהודה ("יהודה'לה") בן עמנואל ופיה. נולד ב-10.7.1925 בתל-אביב. מילדותו היה ער ושובב, מלא מרץ ויזמה. למד בבית-הספר הפרטי "שלוה" והעירוני "הכרמל" והצטיין בלימודים הדורשים הגיון ומחשבה. לא אהב מקצועות המצריכים "שפשוף", כפי שהיה מתבטא.

כחבר "השומר הצעיר" השואף לחיי קיבוץ החליט לאחר סיום בית-הספר העממי ללמוד חקלאות. למד שלוש שנים בגבעת-השלושה ואחר-כך בבית-הספר על שם כדורי. באותו זמן שירת גם בשורות ה"הגנה" ובסיימו את בית-הספר הצטרף לפלמ"ח ועבר ביחד עם חבריו לגרעין הכשרה בשער-העמקים ותל-עמל. סיים קורס למ"כ. השתתף בפעולות המחתרת של הפלמ"ח, בהעלאת מעפילים, שחרור עצורים בעתלית וכו'. היה מראשוני המיסדים של הקיבוץ נירים ועם גמר השירות בפלמ"ח עלה לשם להתישבות.

אדיר היה חפצו להשתתף בפעולות ההעפלה וארגונה ולשם כך נכנס לקורס ימאים בקיסריה מטעם הפל"ים. כשסיים את הקורס בהצטיינות נתמנה למדריך בו. השתתף בפיצוץ תחנת-המשטרה בגבעת-אולגה.

התמסר בהתלהבות להצלת אחים החותרים ארצה. השיג רשיון-הסוואה של דייג וכך עשה לילות כימים על הים. לשם השתלמות נשלח לקורס חבלנים בטכניון בחיפה וסיימו בהצלחה, ובאוגוסט 1947 יצא לחוץ-לארץ כדי לעבוד במחתרת בעליה ב'. משפרצו המאורעות בארץ שוב לא יכול היה יהודה'לה לעבוד בשלות-נפש בחוץ-לארץ ודרש מהמפקדה להחזירו ארצה, אולם לא נענה. הוא נסע כמפקד אנית "ירושלים הנצורה" עם 700 מעפילים. האניה נתפסה על-ידי הבריטים ונשלחה לקפריסין. שם אימן את הנוער לקראת גיוסם להגנת הארץ.

משחזר לארץ הצטרף ליחידתו בפל"ים כמ"מ ונשלח להגנת ירושלים הנצורה. השתתף בגדוד "הפורצים" בקרבות על הקסטל, בית-מחסיר. בית-סוסין, סריס, צרעה, שער-הגיא. ובעיר ירושלים בכיבוש קטמון, בקרב שייך-ג'ראח, פריצת החומה. בקרב המר של נבי-סמואל. ובשורה ארוכה של מבצעי "נחשון" ו"דני". בכל תקופת הקרבות שמר על קשר עם חבריו בנירים. היה הולך ובא, מופיע ברגעים הכי מדהימים, מפתיע בכל פעם, מלא סיפורים וצ'יזבטים, שולף מפוחית ומנגן להנאת כולם, צופה בכיליון עיניים להתרחשות הבאה. גם במסכת הדילוגים הזו, הורגש כחבר נאמן, כחלק מן הרקמה החיה של הקיבוץ. בספר "פרקים במלחמת ישראל" מתוארת השתתפותו כמפקד "שקט ועצור": "כשהותקפנו במשורינים בכיבוש הרדאר ניהל יהודה צפתי בראש מחלקתו את ההסתערות, הצליח להגיע עם יחידתו בהסתר עד כדי טווח של בקבוקי מולוטוב אל המשורינים. הצית בהם מרגמה והחזיר את כל מחלקתו בשלום ללא פצועים...".

אחרי פריצת החומה לעיר העתיקה נפצע בתאונת דרכים ולקה בזעזוע מוח. אך לפני שהספיק להחלים וידו עוד כואבת, דרש להחזירו ליחידתו לקרבות בטענה כי "שתי רגלים בריאות לי".

בבוקר האחרון לחייו, לפני ההפוגה השניה, ב-18.7.1948 התקבלה במטה הגדוד, קריאת עזרה של יחידת חי"ש, מאחד המשלטים שבסביבות מעלה החמישה. יודהל'ה נשלח כמפקד כיתה לעזרת המשלט הנצור. בעליה הקשה במעלה ההר, ניתכה על הכיתה אש קטלנית, בה נפגע יודהל'ה, עוד הספיק לתת פקודת נסיגה, אך הוא עצמו נפל ביום 18.7.1948. ב-28.2.1950 הועבר למנוחת עולמים להר הרצל בירושלים.

אחרי נפלו הועלה לדרגת סגן לפי פקודת המטכ"ל.