טוראי צבי ליזר ז"ל

צבי ליזר
הדלקת נר בן 21 בנפלו
בן מרים ומשה
נולד בצרפת
בד' בטבת תרפ"ח, 28/12/1927
התגורר בנירים
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב, חיל השריון
יחידה: בה"ד 8
נפל בקרב
בו' באייר תש"ח, 15/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: נירים
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: נירים

קורות חיים

ליזר צבי בן משה ומרים. נולד ב-28 בדצמבר 1927 בפאריס. בן יחיד היה להוריו הפועלים ובאוירה פועלית קיבל את חינוכו. למד בבית-ספר תיכון ועבד אחר-כך כטכנאי-רדיו. ביולי 1942 נלקחו הוריו על-ידי הנאצים למחנה-השמדה. צבי ניצל בנס, כי נעדר אותה שעה מן הבית. הוא מצא מקלט אצל יהודים שהיו בשמות אריים והמשיך בלימודיו גם בתנאים הקשים של הכיבוש הנאצי, דיכוי, עוני, רעב וקור.

אחרי המלחמה החל לחלום על חיים חדשים ורעיון העליה לארץ שבה את לבו. צבי וחבריו הפסיקו את לימודיהם, הכינו את עצמם ליציאה והעפילו לארץ בשנת 1946 בספינה "תל-חי". בשבילם היתה העליה - שינוי ערכים אנושי, גדול ויסודי.

עם בואו לארץ, נשלח לחברת "עליית-הנוער" במשק עין-החורש ושם היה שנתיים בהכשרה. הוא נאבק בקשיי ההתערות, והעביר הכל תחת שבט ביקורת. מתוך חירות מחשבתית הגיע להכרת החלוציות, העבודה והחיים בקיבוץ.

היה שקוע תמיד בספרי לימוד ומדע. שקט, סגור במקצת בתוכו, וחבר נאמן. עם גמר ההכשרה בחברת-הנוער הצטרף לקיבוץ נירים בנגב.

ב-15 במאי 1948, יום פלישת האויב המצרי לסביבות נירים, הותקף המקום קשה באש תותחים וטנקים. מגיני המקום הדפו בנשק קל את הסתערות האויב, אך כמה מחבריהם, וביניהם צבי, שילמו בדמם בעד הנצחון הראשון של נירים, אשר בה נקבר בו ביום.



צבי ליזר ז"ל - הינו "נצר אחרון" למשפחתו אשר חוותה את אימת השואה ונספתה בשטחי הכיבוש הנאצי, עלה לארץ, התגייס לצה"ל ונפל בקרבות בתקופת מלחמת העצמאות.

בנפילתו, נכרת הנצר האחרון של המשפחה.