טוראי צור מאיר ז"ל

צור מאיר
לחדר נרות בן 19 בנפלו
בן מרים וברוך
נולד בקיבוץ בארי
בכ"ו באלול תשי"ח, 11/9/1958
התגורר בבארי
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500, גד' 433
התגייס ב-28.10.1976
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ח באב תשל"ז, 2/8/1977
מקום קבורה: קיבוץ בארי

קורות חיים

צור, בן ברוך (ברנרד) ומרים, נולד ביום כ"ו באלול תשי"ח (11.9.1958) בקיבוץ בארי להורים ניצולי השואה, שעלו בשנת 1947 לארץ-ישראל כעולים 'בלתי-חוקיים' ובשל-כך נכלאו במחנות הבריטים. עם הקמת מדינת-ישראל השתחררו וכעבור שנים-מספר השתקעו בקיבוץ בארי בנגב, יחד עם שני בנים, שנולדו לפני הולדת צור.

צור גדל, כדרך שאר ילדי הקיבוצים, תוך תשומת-לב ואהבה רבה. הוא זכה לקבל את מיטב החינוך,תחילה בבית-הספר היסודי ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון שבמקום. צור עמד בבחינות-הבגרות. את עבודת-הגמר שלו כתב, בחריצות וביסודיות האופייניות לו, על הנושא: 'השתנות התפקידים וקשירותם להתפתחות בלוטות, והתנוונותן אצל דבורת הדבש צור היה ילד חייכני וחביב, וכאשר התבגר, היה לעלם שקט ורציני, חרוץ בלימודיו, מחונך, ממושמע ובעל מזג נוח. הרבה לבלות בקרב חבריו, אך יותר מזה, אהב לשהות במחיצת המשפחה, ובמיוחד העריף חיבה על שתי אחיותיו הצעירות ממנו. אביו של צור נמנה עם הצנחנים והשתתף במלחמת-סיני. שני אחיו הבוגרים אף הם שירתו בחילות שונים של צה"ל.

צור הקטן טעם את טעמה של המלחמה לראשונה, כאשר היה בן שמונה. בעיצומה של מלחמת ששת-הימים נפלו פגזי האויב על המשק מכיוון עזה, וצור שהה במקלט עם בני-כיתתו. צור היה חבר בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד של הנוער העובד והלומד. עסק בענפי-ספורט שונים - מעידות על כך כמה מן התעודות שהשאיר: אות-הספורט לשנת תשל"ד; תעודת מבחן בשחייה; השתתפות במירוצי העצמאות תשכ"ח. בשעות-הפנאי היה עוסק בציור ובפיסול בעץ. כתב גם שירים. חיבה יתרה הגה לבעלי-החיים. בהיותו בגיל בר-מצוה קיבל מן הממונים על הרפת, כתמורה על העזרה שהגיש בה, סייח 'פרטי' לגדלו, והוא טיפל בו בסבלנות ובמסירות, וכאשר הסייח היה לסוס נאה וחזק, רכב עליו להנאתו הרבה.

חלומו הגדול של צור היה לשרת כטייס בחיל-האויר. ואמנם, עמד במבדקים ונתקבל לקורס-טיס. לאכזבתו הרבה, לא עמד בדרישות הקשות, וכרבים אחרים נפלט מן הקורס. הוא עבר לחיל-השריון.

צור גויס בסוף אוקטובר 1976. במחצית מרס 1977 נבחר כחניך מצטיין מחלקתי בקורס למקצועות השריון. אולם, אולי משום שהוסיף לטפח את חלום-הטיס, לא מצא את מקומו וסיפוקו בחיל-השריון על-אף הצטיינותו בחיל זה.

ביום י"ח באב תשל"ז (2.8.1977) מצא צור את מותו בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים באדמת קיבוץ בארי. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.

מפקדו של צור כתב להורים השכולים: "במשך האימון הבסיסי גילה בנכם יכולת מקצועית גבוהה, הפגנת ביטחון ושליטה בכלי בצורה מעולה". ואלה דבריו של מפקד אחר: "צור בלט בקרבנו, רעיו ומפקדיו בצבא, כרע וכלוחם. בסגולותיו, ביכולתו ובהתמדתו היה משכמו ומעלה והצטיין בכל אשר עשה. איבדנו בחור מטובי בנינו ומבחירי לוחמינו".

במלאות שלושים למותו ערך קיבוץ בארי ערב אזכרה וגם תערוכה מיצירותיו. כן הוציאו לאור ההורים והקיבוץ חוברת לזכרו.