אלבום תמונות
לא הלל ותשבחות. רק אמת.
כל אחד היה קרוב ליהודלה. היה אחד "משלנו" - ומשכמו ומעלה רם ונשא מאתנו.
כי מה היה יהודלה? - היה איש טוב, חבר מסור, פאר הדור? או אולי היה ידיד טוב, אח ורע לכל?
ואולי היה כך, פשוט: חיוך רחב ואמיץ (חיוך של זויות העינים השובה את הנפש), זרועה איתנה או אדם - קרוב עד מאוד ללב, מלוא קומתו - אדם.
יש פגישות בלתי צפויות המשאירות עקבות בל ימחו והמעוררות הדים חזקים. לכאורה לא כלום - ובכל זאת. מהן כאלה המשאירות משקע כבד, מלא בדידות וצער ואכזבה - אכזבה מן הטוב, מן האדם, מעצמך את.
ומהן שריחן טוב, כריח אביב לאחר סופת גשם, כלילך פורח בגן - ריחן של ידים טובות וחמות. הן מעוררות אמונה בטוב ובנשגב וביופים של חיים.
כזאת היתה פגישתי עם יהודלה. משב רוח. משובבת, עליזה, מלבבת. בזכותו היתה כזאת.
הדסה
מתוך "נירים מול האויב"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח