שולמית שולה אנגלסברג חיימזון ז"ל

שולמית אנגלסברג
הדלקת נר בת 21 במותה
בת לאה ואמיל
נולדה בח' באייר תרפ"ח, 28/4/1928
התגוררה בבארי
נהרגה בפעולת איבה
בה' בטבת תש"י, 25/12/1949
מקום אירוע: קיבוץ בארי
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: קיבוץ בארי
הותירה: הורים, בעל ואחות

קורות חיים

שולמית (שולה) , בת לאה ואמיל חיימזון, נולדה בברלין שבגרמניה בח' באייר תרפ"ח (28.04.1928), בעת חופשת הוריה בארץ זו. כחודשיים לאחר היוולדה חזרו ההורים, ואיתם התינוקת, לארץ ישראל. מילדות הייתה שולה אחות טובת-לב לג'וזפינה (פינה), אחותה הגדולה שנולדה פגועה. שולה נודעה כילדה חיננית, עדינת נפש וצנועה - מזור לכל המשפחה. היא הייתה מגנה על האחות מפני אכזריותם של הילדים, והסבה קורת רוח רבה למשפחתה.

שולה גדלה והתחנכה בירושלים. למדה בבית הספר "אוולינה דה רוטשילד", ובבגרותה פנתה ללימודי הנושא הקרוב ללבה, לימודי אחיות בבית הספר לאחיות ב"הדסה" בירושלים. היא עבדה יומם וליל בטיפול בפצועים ובנפגעים הרבים של מלחמת העצמאות, בתנאי המצור הקשים על ירושלים.

בתקופת פעילותה כאחות רחמנייה בירושלים פגשה מחדש את אריה אנגלסברג, אותו הכירה לראשונה בשנת 1943, כששירת בצבא הבריטי. כשנפגשו בשנת 1947 היה אריה מגוייס לפלמ"ח, לחטיבת הנגב. כעבור זמן קצר השניים נישאו. הזוג הצעיר חיפש מקום לבנות בית, ועשו זאת לבסוף בקיבוץ בארי שבנגב. שולה הרתה, והספיקה לשאת את בנה עד לחודש השביעי.

בליל יום ראשון ה' בטבת תש"י (25.12.1949) נכנסו לקיבוץ בארי מחבלים שהסתננו לארץ דרך עזה. סמוך לשעה שתיים אחר חצות מחבל ירה בשולה צרור כדורים כשהיתה בחצר ביתה. אריה, שהיה בתורנות שמירה, נזעק למקום ומצאה פצועה אנושות. הוא ירה באוויר כדי לא לפגוע בעדר הפרות, והמחבלים נסו על נפשם. רופא מקומי קבע את מותם של שולה ועוברה.

שולה הייתה בת 21 במותה. הותירה בעל, הורים ואחות. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ בארי.

לאחר מותה הוציא הקיבוץ חוברת ובה דברים לזכרה. גבעה הסמוכה לכניסת הקיבוץ, מלאת סיפורים וסודות מהתקופה התנ"כית ועד היישוב הישראלי המתהווה, נקראה על שמה - גבעת שולה. גבעה זו שימשה בימי מלחמת העצמאות, בין היתר, כמקום קבורה זמני לנופלים ובני המקום קראוה על שמה של שולה, שאת חייה הקדישה לסעד.