קורות חיים
יובל, בנם של רחל ויחיאל חוברה, נולד בא' בניסן תשי"ח (22.03.1958) בראשון לציון. אח לארנון.
בשנותיו הראשונות גדל בנחלת יהודה שבראשון לציון ובגיל שלוש עברה משפחתו לשיכון עממי בחולון. אחר הצהריים נהג לשחק כדורגל עם ילדי השכונה עד רדת החשיכה ובבית היה "ילד של מספרים" - היה מתיישב מול הקיר ברגליים פשוקות, משליך עליו כדור פלסטיק אדום וסופר את הזריקות כדי להגיע לשיא חדש. ילד תחרותי שאהב תמיד לנצח.
כשהיה בן חמש-עשרה נפרדו הוריו, והוא ואחיו ארנון הופרדו. יובל הגיע לקיבוץ בארי בסיום כיתה ט' כילד חוץ והתאקלם היטב. חסידה ובוכסי, הוריו המאמצים בקיבוץ, קיבלו אותו בזרועות פתוחות והוא חש בנוח במסגרת החינוכית. כנער אהב להאזין למוזיקה, להופיע ולשיר. היה לו אוסף תקליטים, שכלל בין היתר, תקליטים של כוורת, ניל יאנג, הדייר סטרייטס ופינק פלויד.האחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת בחיל המודיעין.
כשהשתחרר, חזר לבארי ועבד בפלחה. אהב את החיים בקיבוץ ומעולם לא חשב לעזוב אותו.
את מעין הכיר בקיבוץ. הם למדו בכיתות מקבילות, אך האהבה ביניהם התעוררה רק אחרי שהשתחררו מהצבא. באחד הימים, חתולתה של מעין טיפסה על עץ ופחדה לרדת. יובל, שהיה אלוף בטיפוס על עצים, נחלץ להציל אותה.
באוקטובר 1983 נישאו בני הזוג, ובמהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים, תום, מורן, נוי ואיתי. בראשית שנות התשעים, הצטרפה למשפחה קרן אלנקרי, שהייתה ילדת חוץ והפכה ל"אחות הגדולה". יובל היה אב מסור ואוהב שתמיד אפשר לסמוך עליו, גישר בתבונת ליבו על פערים ועודד להישגים. בני משפחתם מספרים על זוג אוהב שעל אף השוני ביניהם, יצרו עולם שלם של זוגיות, ואינספור חוטים דקים חיברו אותם יחד בקשר הדוק.
בהמשך, יצא ללימודים ולאחריהם עבד כמנהל חשבונות בקיבוץ. בלט כעובד חרוץ ונלהב שעבד, אם צריך, כל ימות השבוע.
בשנת 2008 הגה והקים את "ממלכת המיחזור" של הקיבוץ, מרכז הפרדת פסולת יישובי. יובל נהג לומר: "אני עבד של כדור הארץ, אני רוצה להשאיר פה עולם טוב יותר ונקי יותר לדורות הבאים, לנינים ולבני נינים שלנו... המוטו שלי הוא נקי יותר, ממוחזר יותר וזול יותר". הפרויקט הציב את הקיבוץ בחוד החנית של היישובים הפועלים למען הסביבה. בבארי, הוא הוכתר ל"מלך ממלכת המיחזור". הוא ארגן פחים למיון, לימד את חברי הקיבוץ כיצד להפריד אשפה, הכין קומפוסט וסחף אחריו חברי קיבוץ אחרים.
יובל היה חובב ספורט על כל סוגיו וגווניו. הוא עקב בדבקות אחר המתרחש בליגת ה-NBA והיה אוהד מושבע של ספורט מקומי - שחייה, כדורגל, כדורסל, טניס, פינג פונג ועוד.
משבגרו ילדיו והקימו משפחות זכה ליהנות מנכדים. היה סבא מסור שהרעיף אהבה על ששת נכדיו. כאיש משפחה למופת התעניין במורשת המשפחתית. הוא חקר לעומק את תולדות משפחתה של מעין בהונגריה ואת תולדות משפחתו בתימן ובארץ.
הוא ומעין אהבו לטייל בארץ ובחו"ל, במיוחד ביוון ובאיים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו יום נרצחו למעלה מתשעים מחברי קיבוץ בארי, ואחרים נחטפו לעזה.
יובל בר נרצח על ידי מחבלים יחד עם אשתו מעין בביתם בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 65. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רביבים, לצד רעייתו. הותיר אחריו ארבעה ילדים, נכדים ואח.
על מצבתו כתבו אוהביו: "מלך הממלכה שלנו, נאהב ונתגעגע תמיד".
כתבה נגה: "יובל בן דודתי היקר, תחסר לי מאוד מאוד. הביקורים השנתיים אצלכם בדרום אדום, אתה והסיפורים המרתקים שלך. הטיולים הנפלאים באזור, והבילוי הנעים והכיפי איתך ועם מעין. נוח בשלום וברוגע".
כתבה אליס: "היית אדם מדהים עם תרומה מדהימה לקהילה, עם חיוך מקסים ונדיבות מקסימה. אתה ואשתך מעין הייתם זוג מדהים וכה מעורר השראה... אתה תחסר לנו מאוד ואנו תמיד נזכור אותך".
חברי הקיבוץ כתבו עליו ועל מעין: "אהבתם לבארי, אבל יותר מכך, אהבתם זה לזה הגדירה אותם בחייהם ובמותם. זכרם טבוע בילדיהם, בנכדיהם ובכולנו".
משפחתו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה העלתה ליוטיוב סרטון המספר על פרויקט "הממלכה" למיחזור פסולת שהקים בקיבוץ.