רב"ט מאיר ברי ז"ל

דברים על מאיר / קובי (חבר)
=======================
... אנסה לספר מעט בשבחו של מאיר ז"ל, ואספר אך מעט, כי מעצם היותי קרוב אליו כל כך, קשה לי הדבר מאוד ואף כמעט בלתי אפשרי.
... מאיר שלנו, הלך בעקבותיו של ר' מאיר מהמשנה, הוא עסק בתורה לשמה. קביעת עתים לתורה, היתה אצל מאיר עקרון חשוב והוא לא ויתר עליו, אף לאחר יום עמל מפרך, באמצע העונה, נלחם בשינה המאיימת לכבוש אותו והלך אל משה ח. לקיים את השעור הקבוע שלהם בגמרא. שיקולו בבחירת החברותא ללימוד, היהלחפש אדם-חבר שיקפיד בשעת לימוד לעסוק אך ורק בלימוד ולא בענינים אחרים, וכל זאת כדי לעסוק בתורה לשמה, שכן שום שכר עמד לנגד עיניו.
ואף את "ושננתם לבניך" דאג מאיר לקיים, הוא השתדל בכל כוחו לחנך את ילדיו בדרך התורה, אמנם קטנים הם עוד עדיין, אבל ציצית הם כבר לובשים, וקצת ברכות הם יודעים, ואפילו מקצת חשיבותה של תפילה במנין הם יודעים, שכן, אם מאיר לא היה לוקח אחד מהם למנחה ומעריב, הוא היה נפגע, כאילו קבל עונש כבד. אף שלא גדל בבית חסידי, היה מאיר חסיד בנשמתו, אחד מיסודות החסידות היא עבודת ה' מתוך שמחה. ומי אינו זוכר את מאיר מפזם ומזמר, בכל הזדמנות, נגונים המושתתים על פסוקי התנ"ך והתפילה, את מאיר הרווה נחת מזמרתם של "פרחי האגודה מלונדון", ואת מאיר העובר לפני התיבה בקבלת שבת "בשפה ברורה ונעימה". "וכל העמלים עם הצבור יהיה עמלים עמהם לשם שמים".
מאיר עמל עם הצבור לשם שמים, הוא השקיע את כל מרצו וכוחו בעבודתו בענף ללא חשבון של שעות, בעונה היה עוזב את הבית בחושך וחוזר אליו בחושך, וכל זאת ללא טרוניות וללא ציפיה לקבל פרס.
ענף הפלסטיק בו עבד, היה יקר בעיניו, והוא השתדל תמיד להגדילו ולפתחו, למרות שלא כולם היו תמימי דעים אתו, שיש מקום להגדלת הענף.
אינני מתימר לומר כי תארתי את כל גודלו של מאיר, אך אקוה שהארתי מספר נקודות קטנות בדמותו.
יתן ה' "ובלע המוות לנצח ולא נוסיף לדאבה עוד" ובנחמת ציון וירושלים נתנחם.
קובי.