מדברי מחנך:
מטבע ברייתו נועד להיות מנהיג. היו בו התכונות לכך. היה מוכשר, נבון, חביב על חבריו, חביב על חניכיו, אחראי מסור ונאמן. כשרונות עיוניים ומעשיים מובהקים התאחדו כאן עם הופעה חיצונית נהדרת, עם חברותיות מובהקת וטבעיות מלבבת, - בלי תסביכים, בלי הרגשת נחיתות ובלי התרברבות. מקיים בעצמו ואחר כך דורש מן האחרים שיקיימו ולפיכך האחרים נשמעים לו. בראותנו אותו עלו במחשבתנו הבטויים התנ"כיים: "בחור טוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם... זה יעצור בעמי". אך הגורל רצה אחרת. זכרו לא ימוש מקרבנו.
ד"ר י. שכטר
מדבריו של חניך:
הוא היה טפוס האדם רב הצדדים. היה מוכשר במידה שאין למעלה הימנה ובכל זאת העדיף את טובת הכלל על טובתו הוא. במשך השנים הקדיש מרבית זמנו לנו, לחניכיו בתנועת הצופים. היה עוזר לנו לפתור את בעיותינו ולמצוא את מקומנו בחברה. דוד היה לנו יותר ממדריך סתם: הוא היה חבר, וידע לשתף את עצמו בכל חויותינו הקטנות והגדולות.
כשלא ניתן לו כבר להמשיך את עבודתו בתנועה, וגם לאחר שיצא עם חבריו להכשרה ונלחם בנגב, גם אז לא שכח אותנו. מדי פעם בפעם היה בא אלינו ומספר לנו על חויותיו ועל הקרבות שהשתתף בהם, והדביק גם אותנו באותה רוח של חלוציות מלאת הותורים.
אנחנו חניכיו, שיכלנו לא רק מדריך מסור אלא גם חבר בלב ובנפש. נשארנו מיותמים...
מיכאל
מתוך "חברינו שנפלו"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.