כפר עציון, 1.4.1948
שלום רב אמא, ברוך וסבתא!
כותב אני את המכתב הזה מכפר-עציון אשר בהרי-חברון. איני רוצה להסתיר זאת ולכן אני כותב גלויות למען תדעו, ומקווה, אמא, שלא תתרגשי יותר מדי. אין זה כה נורא! אם עברנו תקופה כזו והגענו בשלום, הרי גם הביתה נגיע בשלום. אני בריא ושלם ומרגיש עצמי בטוב, שמח ומבלה זמני בקריאה ובביקור בסביבה - עד אשר נוכל לעזוב את המקום בימים הקרובים ולהגיע הבית מהר ככל האפשר.
מכתבי זה יגיע אליכם באוירון, הקשר היחיד לדואר ועתונים ממשקים אלה. אכן, יפה לקבל מכתב בדרך האויר בארצנו הקטנה.
אמא, אני מבקש לא לדאוג לי, אין כל חשש, הכל בסדר - ואנחנו בריאים ושלמים.
שלכם,
(סוף אפריל 1948)
לכולכם שלום!
אמא, מצטער אני מאד על שלא יכולתי להגיע הביתה לחג, אך אין ברירה. המלחמה עדיין לא נסתיימה ובשום אופן לא הסתדר הדבר להגיע הביתה. אבל, אל דאגה! אני בריא ושלם ומרגיש עצמי בטוב, מתגעגע מאד ורוצה להיות אפילו חמש דקות בבית! אבל, מילא, מוכרחים לותר - וההרגשה שאיני היחיד המותר עוזרת במקצת לשאת את הדבר, והרי זהו הפסח הראשון אשר אינני בבית...
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח