סמל עידן מינקר ז"ל

הוצג באוהל זיכרון בכיכר רבין בתל אביב (מרץ 2017), לזכר שבעים ושלושה חללי אסון המסוקים, במלאת עשרים שנה לאירוע.

עידן מינקר
בנם הבכור של מוניקה ואברהם. אחיהם של רונית, ניבה ואיילה.
נולד ב- 9.3.1976 ונכח בעולמנו במשך 21 שנה.
היה נער וחייל מלא אנרגיה, שמחה ואופטימיות. לא ישב לרגע ומיצה כל דקה פנויה בחייו למפגשים עם חברים, לשיחות, לריקודים, לצילום ועריכת וידאו, לריצה, לכדורסל ולבילוי עם המשפחה. אהב את הקיבוץ על אנשיו ונופיו.
השקיע בשמירה על הכושר והתגייס בשיאו, חדור מוטיבציה לשרת בקרבי ולהגיע לקצונה. במכתביו האחרונים הביע את התנגדותו לאלימות חסרת התכלית בלבנון ואת רצונו להשתחרר מהצבא בתום שירות החובה. האמין בדרכי שלום לפתרון הסכסוך.
שלח מילות אהבה וגעגוע לבנות שאהב, בביטחון עצמי מעורר קנאה, מתוך כמיהה לאהבה ולקבלה.
אהב להיות צודק ושאף להצטיינות. חדרו תמיד היה נקי ומסודר וחולצותיו מסודרות באופן מופתי. אהב להרגיש רענן והתקלח פעמיים-שלוש ביום.
אהב אוכל של אמא ואבא והיה מחובר לשורשיו הארגנטינאיים.
היו לו ידיים חמות ולב אוהב.
נהרג באסון המסוקים מעל שאר ישוב (ב- 4.2.1997) בשעה שהיה בדרכו ללבנון, יחד עם 72 חיילים נוספים.
הותיר אחריו 2 הורים, 3 אחיות, 8 דודים, 4 סבים, 14 בני דודים, עשרות חברים וחברות מהקיבוץ, מהתיכון האזורי, מהצבא, חניכים וחברים משנת השירות, ואנשים רבים שנקרו בדרכו בחייו הקצרים, שכואבים את חסרונו.