סמל עידן מינקר ז"ל

עידן מינקר
הדלקת נר בן 20 בנפלו
בן מוניקה ואברהם
נולד בניר יצחק
בז' באדר ב' תשל"ו, 9/3/1976
התגורר בניר יצחק
שרת בחטיבת הנח"ל
יחידה: פלחה"ן נח"ל
התגייס ב-נובמבר 1995
נפל באסון המסוקים בדרך לפעילות מבצעית
בכ"ח בשבט תשנ"ז, 4/2/1997
מקום נפילה: שאר ישוב
באזור הגליל
מקום קבורה: קיבוץ ניר יצחק
הותיר: הורים ושלוש אחיות - רונית, ניבה ואיילה

קורות חיים

בנם הבכור של מוניקה ואברהם. נולד ביום ז' באדר ב' תשל"ו (9.3.1976) בקיבוץ ניר-יצחק, בתום לידה שנמשכה שעות ארוכות. אח לרונית, ניבה ואילה. גדל והתחנך בקיבוץ, בקבוצת 'אלומה'. את לימודיו היסודיים החל בבית-הספר היסודי שבקיבוץ וסיימם בתיכון "מעלה הבשור", שם למד במגמה ריאלית.

כבר בילדותו המוקדמת התגלה עידן כילד אנרגטי, סקרן ופתוח לעולם, פיקח, בטוח בעצמו, יודע מה הוא רוצה ואיך להשיג זאת. כילד, אהב להשליט סדר בין חבריו היווה דמות סמכותית עבור אחרים. מורתו מעידה: "הוא היה ילד מוכשר, כמעט בכל תחום. הוא היה כריזמטי ואמביציוזי, מנהיג מבטן ומלידה".

עידן היה ספורטאי בגוף ובנפש. מגיל צעיר שיחק כדורסל ונקשר לענף. היה חבר בקבוצת הנוער "הפועל אשכול" ושימש בגאווה כשחקן ספסל. הוא נדד עם קבוצתו ברחבי הארץ והיה מאושר, גם אם שיחק בפועל רק למשך דקות ספורות. מאמניו צפו לו עתיד מזהיר בתחום. פעילות פיזית ואתגרים היו נר לרגליו של עידן והוא לא זנח גם ענפים אחרים: אהב לשחות, לשחק כדורגל ואף על ריצה לא ויתר. האדרנלין שזרם בדמו מילא אותו שוב ושוב באנרגיה רבה. בנערותו נאלץ להגביל את תנועותיו ולחדול מאימונים למשך תקופה מסוימת בשל ניתוח שעבר. אז פנה עידן לאפיק חדש: צילום וידאו. בצילום מצא פורקן אנרגטי וסיפוק לדחפיו היצירתיים. הספיק לצלם ולביים מספר קליפים. עידן אהב לעסוק בדברים שהיה משוכנע בחשיבותם, ולקח את מלוא האחריות עליהם. הוא ייסד את ענף הריבות במוסד החינוכי מעלה הבשור בו התחנך.

בסיום כיתה י"ב השתתף עידן בהצגה "דון קישוט" אותה העלו בני המחזור. עידן גילם את דמותו של סנשו פנצ'ה וזכה למחמאות רבות. לימים, התברר כי שירו של דון קישוט היה לשירו של עידן: "לחלום-חלומות אבודים. / ללחום- קרב אבוד שנגמר... / לרוץ- למקום שממנו, אף איש, אף אביר לא חזר. / לשאת- את הצער, הבכי. / לצאת- וברע להלום / לחבוק- אהבות נעורינו, / לנשוק- לכוכב במרום ! / זה גורלי. ואלה חיי, / בלי דעת מדוע, בלי דעת מתי. / ללחום לאמת, אם בליל או ביום, / וללכת קדימה גם אם זהו שביל גהינום. / ואדע- אם אהיה נאמן לגורל במרומים, / אז לבי, בשלווה לו ינום מנוחת עולמים. / העולם אז יהיה טוב יותר, לו בזכות איש עייף ותמים. / ללחום עד טיפת דם ורוח. לנשוק לכוכב במרומים!"

בספר המחזור כתב עידן לחבריו: "על מה שעשינו, ומה שלא. / על מה שהיה, ומה שיבוא. / אגלה לכם סוד, ושיישאר בינינו. / מחר הוא היום הראשון של שארית חיינו. / נצלו את הרגע וכל דקה, לעשות את כל מה שנפשכם חשקה".

את המילים שעידן כתב, הלחין יוני רכטר והוא מבצע אותו ע"ג דיסק שהפקנו לזכרו של עידן

עידן היה אדם חברותי, דאג לטפח את קשריו והפגין דאגה אמיתית. הוא השתייך לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ופעל רבות למענה. בסיום י"ב שנות לימוד התגייס לשירות לאומי לשנה י"ג ושימש כמדריך בתנועה בקן חולון.

לפני הגיוס הספיק עידן לצאת לטיול בארגנטינה, לבקר קרובי משפחה ולטייל. בסוף חודש נובמבר 1995 התגייס לצה"ל ויחד עם חבריו לגרעין "תומר" התגייסו לפלחה"ן של הנח"ל. הוא עבר מסלול טירונות והוכשר כלוחם. כדרכו, מילא את תפקידו במסירות והיה דמות בולטת בקרב חבריו לצוות. שירותו בלבנון, אותו עשה במוצב 'דלעת' כקשר של 'צוות מינץ', היה תחנתו האחרונה. עידן עתיד היה לצאת לקורס מפקדי כיתות. בחופשתו האחרונה אמר להוריו, כשנפרד מהם: "אני עולה ללבנון, אין לכם מה לדאוג".

בערב יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, עת התנגשו שני מסוקי יסעור מעל למושב שאר-ישוב ושבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם עידן. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ ניר-יצחק והוא בן עשרים ואחת. הותיר הורים ושלוש אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק: "עידן שירת כלוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, ותואר על ידי מפקדיו כחייל ממושמע ואחראי, שמילא את תפקידו במיומנות ובמסירות. עידן הפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, ותוכנן כי ימשיך במסלול הפיקודי. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד".

מפקד היחידה כתב למשפחה: "עידן היה אחד החיילים הבולטים בצוות באופן תפקודו ובכושר מנהיגותו, כל משימה אליה התנדב וכל מטלה שהוטלה עליו, ביצע בצורה מופתית. עידן שירת כקשר מפקד- תפקיד הדורש אחריות רבה, מקצועיות ומסירות, תכונות שהיו טבועות בו".

העיתונות סיקרה בהרחבה את האסון ומספר כתבות הוקדשו לעידן. במלאת שלושים למותו הוציאה המשפחה חוברת זיכרון הנושאת את הכותרת "צריכים לראות את הרע בכדי להילחם בו. צריכים לשמור על הטוב בכדי להתנחם בו". בחוברת ציוני דרך מתקופות שונות בחייו של עידן ודברי פרידה של קרובים וחברים. אמו של עידן כתבה: "כל צעד וצעד שנתת היה מתוכנן מראש, בצורה מדוקדקת, וידעת לחבר בין חלום ומציאות ולהגשים את מה שבראשך".

חברי המשפחה כתבו: "עידן, כשמו כן היה צריך לחיות חייו - עידן עידנים!! עידן העדין, נעים ההליכות, מסביר הפנים, תמיד עם חיוך מרומז בזוויות פיו, כאומר: מקבל אני כל אדם באהדה ובעצם היותו אדם! עלם חמד, שופע חוש הומור, מסוגל לשאוב מכל מצב את המיטב, קולט ופולט איזו הערה קולעת ישר מהשרוול...".

המשפחה הפיקה סרטון הכולל קטעי סרטים שצילם עידן.