מאז ומתמיד היתה דמותו של פינחס, בעיני, עטופה במין צעיף דק שמנע ממני לחדור אל אישיותו המיוחדת, המסתתרת מאחרי חיוכו העצב הנסוך על פניו, ועד היום טרם מצאתי במה נבדל מכל יתר חברי.
צחוק עצוב ורציני זה של פינחס העיד על רצינות שקיננה בנשמתו, ומבטו שכה העמיק לחדור לעיני המסתכלים בו העיד על הסתכלות מעמיקה. אכן, הרצינות וההסתכלות המעמיקה - הן היו תכונות היסוד שבנפשו. אל כל דבר שעשה התייחס במלוא הרצינות וההתמסרות, שבע פעמים שקל לפני כל מעשה שעשה. לתכונות אלה נלוו נפש אצילה, יושר, מסירות, נאמנות, הקרבה ואומץ לב ברגעים קשים.
שקט היה ומתון מטבעו, מעמיק מחשבות ומלא התלבטויות. נימי נפשו הדקים הגיבו על כל מאורע שהתרחש בסביבתו, ורבות היה מהרהר. התכונות הטובות ששקדו הוריו לטעת בו משחר ילדותו הפכוהו לנער המבקש לסלול את דרך חייו בחכמה, ועם זאת בדרך היושר והאמת.
אחת ממעלותיו היפות היתה אהבתו העזה אל ביתו, אהבה ללא מצרים. אל הוריו רחש חיבה וכבוד מיוחדים במינם, עזר להם בכל מעשיהם - לאם בבית ולאב במשק. מעולם לא הציב גבול לחובותיו כלפי הוריו. זכורני כיצד כבל את עצמו בימות החופש, ועזר להוריו; וסיפוק רב היה לו מההכרה כי מפחית הוא במקצת מהעול הנתון על צוארם של הוריו - יקיריו.
אך עם כל עיסוקו ועבודתו הרבה לא הוקיר את רגליו מהחבריא. היה מהפעילים בתנועת "המכבי הצעיר", והרבה מזמנו הקדיש לאימונים ב"הגנה". בהופעתו המדוייקת, המסודרת והממושמעת - קנה לו שם בין חבריו ומפקדיו כחייל טוב. דריכותו ומשמעתו נבעו ממצפונו ומהבנתו העמוקה, יותר מאשר מן הפקודות שקיבל.
הבנתו העמוקה ומחשבתו התוססת הדריכוהו תמיד. מלחמות והתלבטויות פנימיות ליווהו מיום שהיכרתיו, ומשברים נפשיים קשים פקדוהו.
הפליאני כוח הניתוח שלו לגבי בעיות הזמן. הוא היה מנתח בעיות עד לפרטיהן הקטנים ביותר, והכל באמת מידה ישרה ובלתי מסולפת.
הוא היה מאוהבי הספר. זכורני כיצד היה שוקע ומעמיק בקריאה, לאחר יום עבודה או בשבת, מתוך רצון עז לקנות קצת תורה ודעת.
אפיו הטוב ותכונותיו הנעלות - הם שהצעידוהו לקראת מותו. ברצותו להציל את חברו הפצוע, ששכב במקום שהגישה אליו נמנעת - זינק קדימה, ובזנקו פגע בו כדור האויב ופלח את מוחו.
וכך נשזר בשרשרת מגשימי חזון ישראל, שלא זכו לראות בתקומתו.
חברו יוסף אדומי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח