קורות חיים
בן דויד ולולו. נולד ב-1926 בבגדד, בירת עיראק. גמר שש מחלקות של בית-ספר עממי וראה את עתידו במסחר או בפקידות בארץ-הולדתו. הטבח והפרעות שנערכו ביהודי בגדד בימי ראשיד עלי אל-כילאני ב-1941 וגזירות הדיכוי והנישול שנגזרו על היהודים אף במשטר שלאחר-כך, חשפו לעיניו את השפלות התהומית שבחיי שעבוד וגלות והחליט להשתחרר מהם. הצטרף לחוג קטן של לומדי ציונות ועברית במחתרת ובקיץ 1945 התחפש לערבי וכך עבר דרך עיראק, סוריה ועבר-הירדן והעפיל ארצה. היה שנה אחת בהכשרה בקיבוץ מעוז-חיים ומחצית השנה באלונים. אחר-כך התאחד הגרעין שלו עם הכשרת "הצופים ב'" ובמוצאי יום-כיפור תש"ז התיישב עמהם בנגב, בבארות, באחת מ-11 הנקודות שהוקמו אז בן-לילה.
משהחלה מלחמת-הקוממיות התיצב לשירות ה"הגנה" ושירת במילוי תפקידים מיוחדים. נשלח מעבר לקווי האויב בשליחות סודית ונתפס כששפורפרת הטלפון בידו, בנסותו להזהיר את "ההגנה" על כוונת הערבים להתקיף את שכונת התקוה. הוצא להורג בתאריך המשוער ט' בטבת תש"ח (22.12.47) באשמת בגידה בעם הערבי. מקום קבורתו לא נודע.
בדברי הספד לזכרו נכתב בין היתר: "ספורים וקצרים היו ימיך בתוכנו. לא עם יושבי בית היתה מנת חלקך. הארץ קראה לך, קרא לך הצבא בלא מדים במדינה ללא שלטון. קרא לך תפקיד סודי - וחבריך צוו להחריש. והלכת. ראינוך הולך בגאון אל תפקיד אשר ממנו גם אפשר שלא תחזור. ומאז הלכת - אפפה שתיקה גדולה את מעשיך ואין יודע מה היו. רק לאחר נפילתך סופרו מעשיך אשר נעשו בארץ ומחוצה לה. לא בפומבי סופרו, מפה לאוזן, בהחבא סופרו הדברים והיו לפליאה גדולה בעיננו. האמנם?
לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
ביום כ"ג באלול תשס"ד (9.9.2004) לאחר שאותר מקום קבורתו, בחלקת המסופקים בחיפה, הובא למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים.