סמל עזריהו עזריק ארגמן ז"ל

בן רחל ומשה

נולד בעתלית

בט' באב תרצ"ו, 28/7/1936

התגורר באורים

שרת בחיל השריון

יחידה: חט' 500 יח"ר שליטה

התגייס ב-ינואר 1955

נפל בקרב

בי"ד בתשרי תשל"ד, 10/10/1973

במלחמת יום הכיפורים

מקום נפילה: איסמעיליה

באזור סיני ותעלת סואץ

מקום קבורה: קיבוץ אורים

הותיר: אישה, בן ושתי בנות, אם, אב ואח

קורות חיים

עזריהו (עזריק), בן רחל ומשה, נולד ביום ט' באב תרצ"ו (28.7.1936) בעתלית. הוא למד בבית-הספר היסודי בעתלית, והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה. בשל כוחו הרב נתכנה בילדותו בשם "הטנק". בגלל סכסוך עם הנהלת בית-הספר הפסיק את לימודיו הסדירים אך למרות זאת עמד בבחינות הבגרות החיצוניות בהצטיינות מרובה.

בבית הספר התיכון נפגש עזריהו עם פרופ' ברוך קורצווייל, והוא השפיע עליו השפעה עמוקה בהתענינות בספרות ומדעי היהדות. הוא היה חבר בתנועה המאוחדת ואחרי-כן היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. ברבות הימים היה למזכיר החטיבה החינוכית במרכז הנוער העובד והלומד. כחבר בגרעין "עשת" של התנועה המאוחדת, הצטרף לקיבוץ אורים והיה חבר בו עד יומו האחרון.

עזריהו גויס לצה"ל בתחילת חודש ינואר 1955, והתנדב לנח"ל יחד עם חברי הגרעין שלו. הוא היה חייל וחבר נאמן ומילא את תפקידו בקפידה לשביעות רצון מפקדיו. לאחר ששוחרר מן השירות הצבאי הסדיר הוצב ליחידת ההגנה המרחבית במשקו. עזריהו כתב רשימות רבות ושירים רבים. הנושאים שעסק בהם היו בתחום החינוך של בני המשקים והעמקת התודעה של אהבת הארץ ושל היהדות בתוכם. איש מחשבה היה ואיש מעשה. הוא היה חרוץ וזריז מאוד בעבודתו. היו בו ניגודים - רצינות ומשובה גם יחד. הוא אהב שקט וספר טוב ועישון-מקטרת בניחותא וגם אהב רעש והמולה וחברת-אנשים. בצד חוש-הומור וקלילות ניחן גם בעמקות-המחשבה ובכושר ניתוח של מעשיו, של השקפת עולמו ושל חייו בקבוצה.

באחד ממכתביו כתב: "יש טעם בוויתור על רצונות אישיים, שאיפות ותכניות אישיות, כאשר אתה עושה עניין אשר טעמו והגיונו עמו, ואשר מצדיק את הוויתור על ההשתלמות, ההתפתחות וההתקדמות האישית".

בשנת 1959 נסע לארצות-הברית בשליחות תנועת "איחוד הבונים", שם נשא לאישה את חברתו אורה. בתחילת שנות השישים ביקש להתקרב אל המסורת היהודית ואל המקורות ולמד באוניברסיטת בר-אילן, בחוגים למקרא ולהיסטוריה של עם ישראל, וסיים שם את לימודי התואר הראשון. לאחר תום הלימודים עסק בתחומים רבים במשק, ובעיקר בתחום החינוך. הוא היה מנהל בית-הספר במקום ומורה בבית-הספר החקלאי "אשל הנשיא", שלמדו בו ילדי אורים, ולימד בעיקר מקצועות בתחום היהדות וההיסטוריה של עם-ישראל.

כשפרצה מלחמת ששת הימים לא מצא מנוח לעצמו. על השתתפותו במלחמה במסגרת הגמ"ר הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". בשנת 1969 לאחר מאמצים רבים ושידולים רבים ולאחר שנמלך בדעתו, הוצב לחיל השריון.

במלחמת יום הכיפורים השתתף עזריהו בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בבוקרו של יום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בשעת קרב בגזרה המרכזית ליד איסמעיליה, נפגע הנגמ"ש שלו פגיעה ישירה ועזריהו נהרג במקום. חודשים רבים נחשב כנעדר, לאחר זמן הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באורים.

השאיר אחריו אישה, בן ושתי בנות, אם, אב ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

קיבוצו וחבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, מכתבים, מאמרים, דברי שיר ותצלומים; בית-הספר החקלאי-אזורי המקיף "אשל הנשיא" הקים את "הספרייה לזכרו של עזריק ארגמן ז"ל"; מועצת מדריכי קן הנוער העובד והלומד בנווה-שאנן בחיפה נטעה לזכרו גינה ובה אבן-שיש וספסל, ומרכז הנוער העובד והלומד קרא על שמו את הבית של קן-הדרום בירושלים; כן נקרא על שמו גרעין ההשלמה בקיבוץ כפר-עזה.