סמל שמשון זקן ז"ל

שמשון זקן
לחדר נרות בן 26 בנפלו
בן גאולה ושבתאי
נולד בעירק
בט' בטבת תש"ז, 1/1/1947
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 576, גד' 128
התגייס ב-פברואר 1966
נפל בקרב
בי"ט בתשרי תשל"ד, 15/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מעוז בודפשט
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 4, שורה: 2, קבר: 9.
הותיר: אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות

קורות חיים

שמשון, בן גאולה ושבתאי, נולד בשנת תש"ז (1947) בבגדד שבעירק. בשנת תשי"א עלה ארצה עם משפחתו שקבעה את מושבה בכפר מעוז-ציון שבפרוזדור ירושלים. את השכלתו היסודית רכש בבית-הספר "אריאל" במעוז ציון, והשלים את לימודיו התיכוניים בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בנערותו היה שמשון חבר בקבוצת הכדורגל של סניף "הפועל" המקומי והשתתף באימוני הגדנ"ע. גם לאחר שהתבגר ועבד ברשות השידור המשיך לשחק והיה חבר בנבחרת הכדורגל של המוסד. הוא העריץ את גדולי האומה - ביחוד את בן-גוריון ואת משה דיין - קרא ספרי היסטוריה יהודית והיה חובב מוסיקה מושבע. בשל המצב הכלכלי בבית, נאלץ שמשון לנטוש את לימודיו הסדירים לפני זמנו. הוא החל לעבוד כספרן בתקליטיה של רשות השידור, ובכך הגשים משהו מאהבתו הגדולה למוסיקה. ספרו עליו חבריו לעבודה: "שמשון התייחס אל התקליטים כאל דבר מקודש, היה מנקה אותם ומניח אותם במקומם בזהירות כאילו תינוק בידו. הוא הכיר את התקליטיה הגדולה על כל מדפיה ומדוריה, וכאשר הצטרך מישהו לתקליט, לא היה זקוק לקטלוג - יכול היה לשאול את שמשון".

שמשון גויס לצה"ל בראשית פברואר 1966 והוצב לחיל השריון. במהלך שירותו עבר קורס מ"כים והשתתף במלחמת ששת הימים בחזית המזרחית. זמן-מה לפני שפרצה המלחמה הצטרף לקורס קצינים, אשר המלחמה קטעה אותו באמצע. אחרי- כן כבר לא שב לקורס. חבריו ליחידה נהגו לקרוא לו סמי, או לפעמים גם שימי. משהשתחרר מהשירות הסדיר חזר לעבודתו ברשות השידור, והרחיב את פעילותו בתקליטיה ובאגודת הספורט של העובדים. באותה תקופה החל גם ללמוד בשעות הערב בבית הספר "מכלל", שם התכונן לבחינות הבגרות. בבחינות אחדות עמד בהצלחה ואת היתר לא הספיק לעבור. במלחמת יום הכיפורים לחם שמשון כמש"ק חרמ"ש בחזית הדרום.

ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) הייתה יחידתו בדרכה למוצב "בודפשט". לפתע נתקלה בכוחות קומנדו של המצרים ובקרב נגד האויב נפל שמשון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "תוך גילוי גבורה, אומץ לב ומסירות נפש, חסלו שמשון וחבריו את האויב ופרצו את הדרך למעוז נצור של צה"ל. שמשון היה חביב ואהוב על חבריו ועל מפקדיו. הוא היה לוחם מסור ושימש דוגמה כמפקד-כיתה מוכשר".