קורות חיים
רב-טוראי כספי, אברהם-מנחם (חמי) בן בלה וצבי-אריה, נולד ביום כ"ד באב תרפ"ט (30 באוגוסט 1929) בירושלים ולמד בבית ספר "תחכמוני" ובתיכון מקצועי "עמל". חמי הצטרף להכשרת הצופים נען-שילר, והתגייסותו לפלמ"ח לגדוד השביעי בחטיבת הנגב היה מהלך טבעי וצפוי לנוכח החינוך הציוני והערכי שקיבל בבית הוריו.
חמי סיים קורס מפקדי כיתות והוכר בקֶרֶב חבריו ופקודיו כדמות חינוכית. ברגעי הקרב הקשים ביותר גילה אומץ-לב וקור-רוח, אך משאת נפשו הלוהטת הייתה חיי שלום, עבודה והגשמה. (חבריו להכשרה הקימו לימים את קיבוץ רעים שבנגב המערבי).
בקרבות "עשרת הימים", שבין שתי ההפוגות - בלילה שבין 9 ביולי ל-10 שבו השתתף בהתקפה החמישית על משטרת עיראק-סואידן - הכוח התוקף פרץ את הגדרות, אך אש אויב עזה, אזילת התחמושת ועליית השחר אילצו את הלוחמים לסגת בחיפזון, בעודם משאירים את חמי פצוע קשה, בקרבה רבה לשער הפלדה של המבצר, שאותו אמור היה לקעקע ולפרוץ באמצעות ירי ממטול רקטי מיושן בשם "פּיאט". חבריו למחלקה שמו בכף ידו רימון-יד לשימוש כראות עיניו. לימים הסתבר שלא עמדו לו כוחותיו להפעילו והוא נפטר מפצעיו.
כעבור כחודש ימים יצא אביו של חמי בליווי סייר מהגדוד השביעי לחפש את גופתו. הם סבו שלושה ימים במעגלים עד שמצאו את גופתו של חמי הבן. האב השכול, שהצטייד מבעוד מועד בשק ובטלית, טמן את גופת בנו בשק ושם פעמיו בשיירה של חיילים היוצאים לחופשה לעיר תל-אביב. את גופת הבן הביא האב לבית החולים הדסה שבעיר.
חמי נהרג כאמור ביום ב' בתמוז תש"ח (9 ביולי 1948), ולאחר שנמצאה גופתו נקבר בבית הקברות הארעי בשייח' באדר שבירושלים. ביום י"ז בסיוון תשי"א (21 ביוני 1951) הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.