טוראי דוד דודו זילברברג זיק ז"ל

קורות חיים

דויד זילברברג (זיק), בנם-בכורם של גרשון וברכה זילברברג, נולד ביום כ"ב סיוון תש"א (17.6.1941) ברמת-גן בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה. גדל באווירה מיוחדת של שכונת בורוכוב, אשר בה חונך להגשמה עצמית. מילדותו הצטיין בנטייתו לחקר עולם החי ובעת היותו תלמיד בית-הספר התיכון על-שם קלעי בגבעתיים השתייך לחוג הביולוגי אשר בו. הנוער שבסביבה חיבב אותו על נועם-הליכותיו ונכונותו להסביר להם את פלאי החיים; כן משכה אותם פינת-החי אשר דויד סידר במחסן ביתו. פעיל היה בתנועת "הנוער העובד" כמדריך וכמחנך. אחרי סיום-לימודיו שירת בצה"ל במסגרת נח"ל ולאחר-מכן הצטרף לקיבוץ תל-רעים.

בשנת 1963 נסע להוריו וכתוצאה מתאונת-דרכים קשה לא היה ביכלתו להמשיך בעבודתו כרפתן ונאלץ לעזוב את המשק אחרי ששוחרר משירותו ביחידתו הצבאית. אחרי שהספיק להקים שם משפחה הפך את שמו לעברי ("זיק") ונכנס לעבוד באוניברסיטה של תל-אביב כאחראי לאוסף הזואולוגי.

ביום פרוץ מלחמת ששת הימים פנה דויד ליחידתו הצבאית במילואים, זו אשר ממנה שוחרר עקב תאונתו; הוא ביקש שהיא תקבלנו שוב. אחרי שלא נענה החליט לצאת לקיבוץ שממנו יצא שנתיים קודם-לכן ולעזור בכל אשר יוכל. הוא לא נפרד מאשתו ומבתו בת השלוש ונסע מן האוניברסיטה ישר לקיבוץ. חבריו הופתעו לראותו והוא השיב להם על הפתעתם: "לא יכולתי להישאר בעיר בימים אלה".

ביום ד' בסיון תשכ"ז (12.6.1967) השתתף בסיור לגילוי-מוקשים והג'יפ שבו ישב עם שני מתנדבים עלה על מוקש וכך מצא את מותו. חקירת פיקוד הדרום קבעה שהמשתתפים נפלו במילוי תפקידם בפעולה צבאית שהרי הוא נעשה לפי פקודת מפקדת הגוש; מיום 5 ביוני, יום בו פנה דויד ליחידתו וביקש לקבלו שוב, חויל דויד שנית. הניח אשה וילדה בת שלוש.

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולון.

לזכרו ולזכר שבעה סטודנטים של האוניברסיטה בתל-אביב הוקמה קרן מילגות מטעם נשיא האוניברסיטה ומפירותיה הוענקה מילגה על-שם כל אחד מן השמונה שנפלו במלחמת ששת הימים. זכרו הועלה בבטאון לאינפורמציה ולהווי מקומי שהוציאה עיריית גבעתיים וכן ב"ספר הנופלים" שבהוצאת העירייה.