קורות חיים
שלמה, בן צפורה ויצחק, נולד ביום ו' אלול תש"ז (22.8.1947) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי בשכונת יד-אליהו והמשיך לימודיו בבית-הספר המקצועי "שבח" בתל-אביב. הצטיין במתמטיקה. בשנת 1965 התגייס לשרת בחיל הרגלים. עבר שורה של קורסים, ביניהם קורס מ"כים. במלחמת ששת הימים פקד על כיתת שריון ועלה לדרגת סמל. אחרי המלחמה השתחרר מצה"ל ועבר לעבוד בחברה להפקת נפט באבו-רודס. הוא הוצב בגדוד שריון במרחב שלמה, ובמלחמת יום הכיפורים שירת בדרום סיני. אחרי שהוחזרה אבו-רודס למצרים הוצעו לו עבודות בחברות להפקת נפט בחוץ-לארץ. הוא נסע לארצות-הברית ולמזרח הרחוק בשליחות חברה אמריקאית, אבל הגעגועים לארץ גברו עליו, כאשר נודע לו על מחלת אמו. הוא חזר ארצה והחל לעבוד בחברת ביטוח, כשהוא מתמסר לטיפול באמו החולה. זמן קצר אחרי שאמו נפטרה נשא לאשה את מיקי, הקים ביתו בהרצליה ונולדה בתו - הילה. כשהחלה מלחמת שלום הגליל גוייס ליחידת חרמ"ש. ביום כ' בסיון תשמ"ב (11.6.1982) היה עם יחידתו בקרב, בגיזרה המזרחית בבקעת הלבנון. הנגמ"ש בו נסע נפגע בטיל סורי ושלמה נהרג. הוא הובא למנוחות ביום כ"ו בסיון תשמ"ב (17.6.1982) בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי שנפל כתב שר הבטחון אריאל שרון למשפחתו: "הוא היה חייל ממושמע, אופטימי, התבלט באהבתו לשחמט ולמתמטיקה. חבריו סיפרו עליו: "היה בחור עליז, שוקק חיים, חריף שכל, בעל חוש הומור, הקרין סביבו עליצות ומצב-רוח טוב, והמקורבים אליו נהנו מחריפות לשונו". בן 35 היה בנפלו. השאיר אחריו רעיה, בת, אב ואחות.