רס"מ חגי אבני ז"ל

קורות חיים

בנם של פנינה ואמוץ. נולד ביום כ"ט באלול תשל"ג (26.9.1973) בבארי. ילד שני להוריו, אח לעדי וליהל.

אחרי נישואיו השניים של אביו נולדו שני אחיו למחצה, דנדן וסהר.

גדל והתחנך בקיבוץ בארי. לאחר סיום בית הספר היסודי למד בחטיבה ובתיכון "מעלה הבשור".

חגי היה ילד יפה תואר, נעים הליכות וצנוע. ניחן בחוש הומור ייחודי ובחיוך כובש והיה אהוב על כולם. אהב ספורט, בעיקר כדורסל. היה לו קשר טוב עם משפחתו המורחבת, וקשר מיוחד עם סבו שמוליק, שהיה מבין מייסדי הקיבוץ.

לאחר סיום בית הספר התיכון התגייס לצה"ל ושירת בתחילה כלוחם ביחידת חרמ"ש (חיל רגלים משוריין). עשה את עיקר שירותו בשטחי יהודה ושומרון. בהמשך עבר להיות לוחם ביחמ"ם (יחידת מודיעין מטרות), ובתקופה זו עיקר שירותו היה בלבנון, שם שהה צה"ל מאז המלחמה ב-1982. כדי שלא להדאיג את אימו, הוא הסתיר זאת ממנה ורק כעבור שנים סיפר לה על שירותו הצבאי.

כשהשתחרר מהצבא עבר לגור באילת ועבד כמדריך צלילה בריף הדולפינים. הוא היה מדריך מסור ורגיש, והצליח לגרום לאנשים שחששו מהמים והצלילה להתגבר על הפחד.

באותה התקופה פגש את עדי, שעבדה כעורכת סרטים בריף הדולפינים, והם הפכו לזוג. הם גרו באילת ובתל אביב וטיילו יחד במזרח ובמקסיקו. שלוש שנים לאחר היכרותם התחתנו ושנה לאחר מכן עברו לגור בבארי. הם התגוררו בדירה קטנה וחגי עבד בבית הדפוס של הקיבוץ.

לחגי הייתה נפש של אומן והוא היה מחובר מאוד לאדמה ולטבע, ולכן לאחר זמן מה עזב את העבודה בבית הדפוס והקים את "חגיגי", עסק לגינון ועיצוב אירועים, ובו הביא לידי ביטוי את היצירתיות והייחודיות שלו. עד מהרה הפך חגי לגנן של הקיבוץ ועיצב את רוב החצרות. אחד התחביבים שלו היה לשפץ עגלות ישנות, לשתול בהן פרחים ולהציבן ברחבי הקיבוץ. כמו כן היה שותף בהפקות של החגים והאירועים וזכה לכינוי "חגי יסדר" משום שהיה הראשון להירתם ולעזור בכל משימה. נוסף על כך התנדב בכיתת הכוננות ובצוות הכיבוי של הקיבוץ.

במרוצת השנים עזבו חגי ועדי את דירתם הקטנה ועברו לבית קבע בשכונת הכרם שבקיבוץ, ובו גידלו את חמשת ילדיהם: ריף, ים, בר, גב ואילאיל. חגי היה איש משפחה למופת ואב מסור. יחדיו אהבו לטייל ולעשות פיקניקים בטבע. כמו כן טיילו במשך חודשיים וחצי בתאילנד ובהודו. הוא ידע ליצור זמן איכות עם כל אחד מילדיו בנפרד, ולקדם את היכולות שלהם.

בסוף ספטמבר, ביום הולדתו החמישים, היה חגי עם בנו ריף באיסלנד, לשם יצאו כדי לצלם את הזוהר הצפוני. על כן חגיגות יום ההולדת נדחו ונערכו עשרה ימים לאחר מכן, בערב שמחת תורה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

חגי ועדי התעוררו בבוקר לקול האזעקות והמטחים. חגי לא היסס, יצא מייד מביתו והצטרף לחברי כיתת הכוננות. בשעה שבע וחצי התקשר לעדי, עדכן אותה שבקיבוץ יש מחבלים רבים וביקש ממנה להיכנס לממ"ד. כמה דקות לאחר מכן הוא נפגע. בשעה רבע לשמונה התקשר שנית לעדי כדי להיפרד ממנה. הוא ביקש ממנה לשמור על הילדים ולמסור להם את אהבתו.

רב-סמל מתקדם חגי אבני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן חמישים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין ברביבים, כעבור שנה הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצו בארי. הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, הורים ואחים.