קורות חיים
אבנר, בן רחל ורפאל, נולד ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948), בחיפה, שלוש שנים למד בבית-הספר היסודי "בית יצחק", אחרי-כן למד במשך שנתיים נוספות בבית-הספר היסודי "מעלה", ולבסוף סיים את לימודיו בכיתה ח' בבית-הספר היסודי לחניכים "עמל", במגמה של נגרות.
החיים לא האירו במיוחד את פניהם לאבנר. הוא היה בן למשפחה ברוכת ילדים אך דלת אמצעים. הוריו, יוצאי גולת מרוקו, התקשו בפרנסת שמונה הבנות, שנולדו להם מלבדו.בעיקר נפגעה המשפחה בשנות החמישים, משהושלט בארץ משטר הצנע והחמיר את מצבה הכלכלי, שגם בזמנים כתקנם היה קשה תמיד.
משחר ילדותם, למדו הילדים למשפחת דהן את תלאות החיים על בשרם. הם ידעו היטב את טעמו של מחסור, לא פעם רעבו ללחם או נותרו בלא לבוש חם, בעונת החורף הקרה. למרות שהוריהם עשו כמיטב יכולתם, לא תמיד הצליחו להביא הביתה שכר שיהיה בו כדי לכלכל את המשפחה כל ימות החודש. אומנם עבדו קשה מבוקר ועד ערב והשקיעו בעבודה את כל מרצם וכוחותיהם, אבל הגמול לעמלם היה תמיד מועט.
עוד כשהיה ילד רך, נאלץ אבנר לסייע בפרנסת הבית. בגלל צפיפות המגורים ששררה בבית, לא הייתה לו פינה משל עצמו שיוכל ללמוד בה. הוא גם לא יכל לראות בסבל הוריו, שאהב מאוד, בכל פעם שיד המחסור גברה עליהם. וכך כאשר ראה שהמצב קשה מנשוא, יצא לעזרת אביו וסייע לו בעבודתו. אבנר היה נער זריז וחרוץ ולא נרתע מכל מלאכה שנזדמנה לו. שום עבודה לא נחשבה בזויה בעיניו כשהיו הדברים אמורים בסיפוק הצרכים ההכרחיים של המשפחה.
עוד כשהיה תלמיד בבית הספר היסודי, החליט אבנר שעליו ללמוד מקצוע. הוא למד לקח ממה שראה בחייו הקצרים והבין כי רק בעל מקצוע מבוקש, עשוי לפרנס את ביתו בכבוד. הוא בחר בנגרות כמקצועו לעתיד ובמשך כשנתיים למד את המקצוע, בד בבד עם לימודיו בבית הספר. ולאחר שסיים את לימודיו בכיתה ח' החל עובד כחניך בנגריה. בעבודה זו החזיק עד שהגיע מועד גיוסו לשירות סדיר.
אבנר גויס לצה"ל בתחילת מאי 1966 והתנדב לחיל הרגלים, לחטיבת "גולני". הוא עמד בהצלחה באימונים הקשים בטירונות וגם הצליח יפה באימון המתקדם. בצה"ל מצא בית שני. הפעילות הצבאית רתקה אותו ומלאה את כל ישותו. הוא מילא את התפקידים שהוטלו עליו ביעילות ובמסירות. מפקדו העיד עליו שהיה לוחם למופת, מסור ואהוב על כולם.
לאחר שחרורו מהשירות הסדיר, החל לעבוד בתעשייה הצבאית בחיפה ועד מהרה השתלם במקצוע המסגרות ושמו יצא לפניו כאחד החרטים המצטיינים במפעל. שקדנותו וכישרונותיו עמדו לו במסלול קידומו המקצועי וכעבור תקופה קצרה יחסית, נתמנה אחראי על קו ייצור במפעל. באותה תקופה, החליט לשאת לאישה את רחל חברתו והקים אתה את ביתו בחיפה. הוא אהב את ביתו והיה מסור מאוד למשפחתו. לאחר יום עמל מפרך במפעל היה מקדיש את כל זמנו לעבודות שיפוץ ושכלול שונות, כדי להפוך את המבנה הישן שלהם לבית של ממש.
למלחמת יום הכיפורים יצא אבנר עוד לפני שנקרא אל יחידתו. הוא שירת במילואים ביחידת חיל רגלים משורין, למרות שיכול היה להשתחרר בקלות מהשירות בחיל קרבי, כיוון שסבל ממחלת קיבה קשה והיה זקוק לדיאטה חמורה. הוא השתתף בקרבות הבלימה הקשים בגזרה הצפונית בסיני, ליד מוצב "בודפסט".
ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נפגע אבנר ונהרג בקרב הסתערות על חולית קומנדו של חיילים מצריים.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה.
השאיר אחריו אישה ובן, הורים ושמונה אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.