קורות חיים
זלצמן רבקה (רגינה) בת שלמה ושיינדל. נולדה ב-7.5.1929 בתל-אביב. בהיותה תינוקת כבת שנה עזבו הוריה את הארץ והתישבו בבלגיה. היא גודלה וחונכה בבית-ספר לועזי, ללא ידיעת העברית. לפני סיימה את בית- הספר העממי השתלטו הנאצים על המדינה. הוריה נרצחו. יחד עם אחותה מצאה מקלט בבית-מחסה של ילדים יהודים. שם גם עבדה עם הילדים הקטנים וטיפלה בהם כאם.
הגיעה לארץ בספטמבר 1945 עם "עליית-הנוער". הצטרפה לקיבוץ עין-החורש ובמשך שנתים ומחצה סיימה את לימודיה והיתה לחקלאית. והצטרפה, יחד עם חבריה, לגרעין הגשמה והתישבות. בראשית מלחמת העצמאות, הצטרף הגרעין לקיבוץ נירים, שישב אז בדנגור.
חוסנה על-ידי היסורים שפקדו אותה בנעוריה והיתה מן העליזות וצמאות-החיים אשר בחברה. אך כיתומה גם הבינה לכל לב יתום, ולא אחת פנו אליה בני-גילה והסיחו לפניה מה שמעיק על לבם והיתה להם כאם.
עד מהרה השתלבה רבקה ברקמה החיה של החברה, הוכיחה עצמה כעובדת וכלוחמת מסורה ואמיצה. הצטרפה לגדוד ה-8 של הפלמ"ח, בחטיבת הנגב, ולקחה חלק פעיל בהגנה על דנגור.
נפלה מפגיעת פגז ב-15.5.1948 בנירים, בעמדה בחפירה מול האויב. ובו ביום הובאה שם למנוחת-עולמים.