תפריט נגישות

מוטי אלקבץ ז"ל

מוטי אלקבץ
בן 40 במותו
בן מזל ורוני
נולד בי"ז בסיון תשמ"ג, 28/5/1983
התגורר ביתד
חלל פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
במלחמת "חרבות ברזל"
מקום אירוע: נירים, מסיבת "פסיידאק" סמוך לקיבוץ
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: אבשלום (פתחת שלום אזורי)
הותיר: אישה ושלושה ילדים, הורים, שני אחים ושתי אחיות

קורות חיים

מוטי אלקבץ, בנם הבכור של מזל ורוני, נולד ביום י"ז בסיוון תשמ"ג (28.05.1983) בבית החולים "ברזילי" באשקלון.

גדל והתחנך בשדרות. היה ילד חייכן, פיקח ומלא בשמחת חיים.

מוטי נישא לסיוון מעודי. הם הקימו ביתם במושב יתד, שבו היא גדלה. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: ראשית נולד נועם הבכור, לאחר שנה נולד אחיו עידן, ואחריו, בהפרש של ארבע שנים, נולדה רומי, בת הזקונים.

מוטי היה בעל מדהים, איש משפחה למופת והחבר הכי טוב שאפשר לבקש. אציל נפש, אוהב ומכבד כל אדם באשר הוא. תמיד היה קשוב לסביבה, עם חיוך על פניו, אהב לעזור ככל שניתן ולפתור כל בעיה.

הוא היה אדם צנוע ובעל חוכמת חיים, אהב לצחוק ובורך בחוש הומור מפותח. המשפחה והחברים היו אצלו בראש סדר העדיפויות, ומוטי הקדיש להם את כל כולו.

בשנים האחרונות עבד כמנהל מחלקה במפעל "אגו" באזור מגוריו, מפעל לגידול והפצה של תפוחי אדמה. היה חרוץ ומסור, ואהוד מאוד בקרב העובדים.

מוטי אהד את קבוצת הכדורגל "הפועל באר שבע" ואהב לצפות במשחקים. את אהבתו לקבוצה העביר לילדיו, שמאז הולכים בדרכו.

כתחביב אהב לדוג, נהנה מהשקט ומהשלווה מול הים וגליו.

ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע מוטי עם שני גיסיו - נוי ותומר, ואחיין של אשתו, מתן, למסיבת ה"פסיידאק", מסיבת טראנס שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין קיבוץ ניר עוז לקיבוץ נירים, ונערכה במקביל לפסטיבל ה"נובה" הסמוך. הם תכננו להישאר שם זמן קצר. כשהגיעו למקום רקדו ונהנו עם כ-100 חוגגים.

לאחר שעות ספורות, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל כל הנמצאים באזור. מאות אזרחים, שוטרים וחיילים נרצחו באותו בוקר, בו החלה מלחמה.

במהלך מטח הטילים המוזיקה נפסקה וזמן קצר לאחר מכן החליטו מוטי ומשפחתו לנסוע חזרה הביתה, למושב יתד. כשהתקרבו עם רכבם לצומת מבטחים, מרחק של כחמש דקות מהבית, נתקלו במחבלי חמאס שירו עליהם מטווח קצר. מוטי, מתן ונוי נהרגו במקום. תומר, שהספיק להתכופף, ניצל, וחולץ מאוחר יותר על ידי רכז הביטחון של המועצה.

בתום שלושה ימים שבהם נחשבו לנעדרים, נמסרה למשפחה הבשורה הקשה שמוטי ונוי נרצחו. מתן רוזנברג היה בחזקת נעדר במשך שבוע נוסף, עד שנקבע כי גם הוא נרצח.

17 מהמבלים במסיבת "פסיידאק" נרצחו באותו היום.

מוטי אלקבץ נרצח על ידי מחבלים בצומת מבטחים, בדרכו ממסיבת ה"פסיידאק" באזור נירים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן ארבעים. הובא למנוחות בבית העלמין ביישוב אבשלום ונטמן לצד נוי, גיסו וחברו הטוב. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, הורים, שני אחים ושתי אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו על פי אותיות שמו (אקרוסטיכון): "מיוחד באהבתו ללא תנאים, ותמיד תישאר בליבנו, טהור וטוב לב, ישמור אותך האל."

עוד נכתבו על המצבה מילים מתוך השיר "שרק תחייך": "יש דברים חשובים באמת, זה בסוף בפרטים הקטנים, לפעמים לא צריך לדבר, גם בשקט מצאנו מילים. שרק תחייך כל החיים, זה כל מה שאני מבקשת, בית קטן, גינה לילדים, תאמין אני מאושרת, תדע שאני לתמיד עלינו שומרת... " (יובל דיין).

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה