קורות חיים
בנם הבכור של שרה ומשה. נולד ביום כ"ה באדר א' תשכ"ז (7.3.1967) בארגנטינה. אח לחגית, דניאל ואריאל.
אברהם (אבי) גדל בארגנטינה. ספג בביתו חינוך יהודי וציוני והיה ילד חייכן שהפיץ סביבו אור ושמחה. למד בבתי ספר המשתייכים לרשת בתי ספר ציונית על שם "שלום עליכם" – תחילה בבית הספר יסודי "רמת שלום", שבו בשעות אחר הצוהריים למד תכנים יהודיים ועברית, ולאחר מכן בבית הספר התיכון "שלום עליכם".
במשך כל שנות ילדותו ועד לבגרותו היה חניך בתנועת הנוער "נוף אש", השייכת לתנועת "עבודה". כך, נוסף על החינוך הציוני שקיבל בבית ובבית הספר, גם בתנועה התחנך על ערכים של אהבת ארץ ישראל ועל השאיפה להגשים, לעלות לארץ ולהתיישב ביישוב חקלאי.
כשהיה בן עשרים הצטרף אבי לגרעין עולים, ועלה לארץ.
הפנו אותו לקיבוץ קרוב לירושלים אבל הוא העדיף קיבוץ צעיר והתיישב בחולית, הגובל בדרום רצועת עזה. כעבור זמן קצר התגייס לצה"ל, שירת כמש"ק עולים בנח"ל והמשיך בכך את הדרך שבה חונך וגדל. לאחר השירות הצבאי בחר להמשיך ולהתגורר בקיבוץ חולית.
בשנת 1996 התחתן עם ורד, שהגיעה גם היא לקיבוץ בגרעין נח"ל, ושניהם בנו את ביתם המשותף בקיבוץ. בשנת 2003 נולדה להם שלישיית ילדים: עידו, אלה ויהל. אבי היה איש משפחה, אב מסור שאהב מאוד את ילדיו, דאג להם והיה שותף בכל תחום בחייהם. אהב לצלם ולטייל, היה מחובר מאוד לטבע והדריך את ילדיו בדרך זו.
אבי היה אוהב אדם ואדמה, האמין שהשלום הוא הדרך היחידה ועשה למען מטרה זו. תמיד היה מוקף באנשים שאהבו אותו ומוכן להושיט יד לעזרה. היה פעיל מאוד בחיי הקיבוץ - עבד בתחזוקה והיה שותף בבניית הרפת. כן שימש חבר בכיתת הכוננות של הקיבוץ, ומתחילת שנות האלפיים כיהן כרכז הביטחון השוטף (רבש"צ). התפקיד הסב לו הנאה רבה ותחושת הגשמה. הוא ראה בתפקיד שליחות – להגן על הבית ועל הקהילה.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
כמה דקות לפני השעה שבע דיווח אבי הרבש"צ על חבורה של אנשים רכובים על אופנועים המתקדמים לכיוון הקיבוץ. אלה היו מילותיו האחרונות, צליל קולו האחרון. מיד לאחר מכן יצא כדי להגן על הקיבוץ. בדרכו נתקל בקבוצה של מחבלים ואחרי קרב קשה, נפגע.
רב-סמל ראשון אברהם גבריאל (אבי) קורין נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן חמישים ושש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו שלושה ילדים, הורים ושלושה אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם.
כתבו אוהביו: "המשפחה בארץ ובארגנטינה גאים בו ונזכיר אותו לעד, כעוד לוחם בין אלפים שנפל על הגנת הארץ בערבות הנגב. תהי נשמתו ונשמת כל חללי ישראל למען המולדת צרורה בצרור החיים".