רס"ן אופיר ארז ז"ל

קורות חיים

בנם של פנינה וצבי. נולד ביום ט"ו בחשוון תשכ"ו (10.11.1965) בקרית גת. אח לדורון, גיל ועמית.

אופיר גדל בקרית גת ובה התחנך.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ קטורה שבערבה ושירת בחטיבת הנח"ל כלוחם וקצין. הוא היה מפקד נערץ ואהוב.

לאחר שחרורו משירות סדיר המשיך לשרת בחטיבה במילואים, עד שעבר לפיקוד העורף. במהלך השירות קיבל תעודת קצין מצטיין. אופיר שירת במילואים כקצין עד ששוחרר מפאת גיל.

אופיר היה חייכן, אהוב ושנון וניחן בחוש הומור ייחודי. השרה תמיד מצב רוח טוב באמצעות בדיחות, חיקויים מצחיקים, סיפורים וחידות – "אחד האנשים הכי מצחיקים ומוכשרים שהכרנו", סיפרו חבריו. גם בזמנים קשים ידע להרים את רוחם של מכריו ושימש להם משענת.

הוא היה איש של ארץ ישראל – הוא אהב לטייל בשביליה ונופיה, והדביק באהבתו את כל הסובבים אותו. הכיר לחבריו את שבילי הארץ, והם הלכו אחריו בחפץ לב – שמעו הסברים, שתו תה ואכלו עשבים וצמחים.

אופיר ניחן בזיכרון מופלא לשירים והיה שחקן תיאטרון מוכשר. מעל לכול הוא היה איש מעשה, ודגל באמירה שיש לקום ולעשות ולא לדבר. דמותו נחרתה בלב כל מי שהכיר אותו – איש ייחודי, משכמו ומעלה, שכולם אהבו.

אופיר נישא ליעל. הם התגוררו בקיבוץ סופה הגובל בדרום רצועת עזה ונולדו להם שני ילדים: דן ועדו. הוא היה פעיל מאוד בקהילת הקיבוץ – היה חבר בוועדת קליטה של הקיבוץ, בצוות החוסן והחירום היישובי (צח"י) ובכיתת הכוננות. כמו כן התנדב בוועד ההורים של בית הספר של המועצה האזורית אשכול ובסיירת "הורים ערים" של מועצה, המעניקה אוזן קשבת ותמיכה נוער, ולקח חלק פעיל בתיאטרון הקהילתי.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשבת אופיר יצא מביתו בשעות הבוקר המוקדמות – בדרכו לבקר את אימו שגרה במרכז הארץ. הוא לא הספיק לצאת מהקיבוץ כאשר לפתע נשמעו התרעות צבע אדום והדי פיצוצים. אופיר פנה למרחב מוגן בקיבוץ, ולאחר כעשרים דקות החליט לנצל את ההפוגה בהתרעות ובירי ולצאת לדרכו. כשהגיע לשער הקיבוץ נתקל בארבעה מחבלים חמושים רכובים על אופנועים, והם ירו בו למוות.

רב-סרן אופיר ארז נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן חמישים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין אבשלום. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ושלושה אחים.

בטקס הזיכרון שנערך בקיבוץ סופה במלאת שנה לנפילתו ספדה לו חברתו נעמי: "נזכור את חברנו אופיר ארז שנפל בשבעה באוקטובר. אופיר בנם של פנינה וצבי. איש משפחה. אופיר של יעל, אופיר של דן ועדו. איש של דרכי הארץ, איש של שירי הארץ. איש של טבע וחי, איש של אנשים. מלך הבדיחות והחידות, בן חמישים ושבע בנופלו. אופיר, נזכור אותך בכל כוס קפה שחור שנכין ובכל מופלטה שנטעם, בכל שביל מסומן שנצעד בו ומתחת לכל עץ שנשב תחתיו במדבר".

לזכר אופיר תרמו הורי רעייתו יעל תיק חובש ותיק פרמדיק לארגון "חילוץ והצלה".

חברת "Wines & Friends" הוציאה לזכרו של אופיר שלושה בקבוקי יין. על תווית הבקבוקים מופיע איור פניו והמשפט "אל תגיד צריך, קום עשה".

בחודש אוקטובר 2024 קבוצת בית הילדים של קיבוץ סופה שינתה את שמה ל"כיתת אופיר", לזכרו של אופיר שנהג ללוותם וללמד אותם על הארץ והטבע. בקיבוץ מתוכננים פרויקטים נוספים להנצחת אופיר.